עדנה מ.ד. ניהול נכסים בע"מ נ' מועדון ניא ר.ד.מ. בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

לפני תביעה שהגישה התובעת, בין היתר, כנגד הנתבע לפינוי נכס עסקי אשר שימש כמועדון בילויים שהינו בבעלות התובעת ואשר הושכר לידי הנתבע במסגרת הסכם שכירות בלתי מוגנת.

הנתבע הודיע, כי הנכס פונה, במסגרת הבקשה שהוגשה על ידו לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ולחלופין עתר לביטול ההוצאות שנפסקו כנגדו בעטיין, נפתח תיק הוצאה לפועל על ידי התובעת.

לאחר שהוגשה הבקשה לביטול פסק הדין, נוכח הנימוקים המפורטים בה, שעה שהסעד ביחס אליו ניתן פסק הדין הינו במסגרת תביעת פינוי של הנכס וזה "פונה" על ידי הנתבעים, אם כי לא באופן רשמי ומסודר, כך למשל לא הוחזרו המפתחות של הנכס לידי התובעת, לא בוצע פרוטוקול פינוי ולמעלה מכך, הנכס נזנח ונמצא על ידי התובעת באופן שאינו מאפשר להשתמש בו ואולם לטענת התובעת, טענה שלא הוכחשה, חרף המצב הוחלף המנעול מעת לעת על ידי מי מטעם הנתבעים, דבר שאילץ את התובעת להגיש את התביעה שלפני.

בבואו של ביהמ"ש לשקול ביטול פסק דין, עליו להתייחס לתועלת שתצמח מהביטול, במקרה שלפני כאמור כל תועלת לא תצמח וממילא ביהמ"ש איננו דן בטענות תאורטיות ואקדמיות ומשכך, ניתנה לצדדים שהות להגשת סיכומים בכתב לעניין שאלת ההוצאות בלבד של ניהול ההליך.

פסק הדין ניתן לאחר עיון בטענות הצדדים, בשאלת גובה ההוצאות בלבד שיש לפסוק לטובת התובעת, לאחר שסעד הפינוי בוצע על ידי הנתבע, תוך הסתייגות באשר לאופן "החזרת" הנכס לידי התובעת, במועד שהינו מאוחר למועד הגשת התביעה שלפני.

לטענת התובעת, הנתבע אשר חתם באופן אישי על הסכם השכירות, חדל מלשלם דמי שכירות מאז חודש יוני 2012 וכן דמי ניהול, תוך שהוא מוליך את התובעת בכחש בניסיון לדחות את הקץ, מבלי לדאוג לפינוי הנכס באופן מסודר.

בהתנהלות הנתבעים נגרמו לתובעת נזקים רבים והוצאות מרובות בעוד שהנתבע ידע בכל אותה עת אודות ההפרות ובחר לפעול בניגוד להסכם שבין הצדדים ואין מקום להורות על ביטולן של ההוצאות אשר נפסקו לדידה של התובעת על הצד הנמוך.

לטענת הנתבע, בין הצדדים נתגלעו מחלוקות באשר למצבו של הנכס בעוד התובעת ידעה כי הנתבע עזב את הארץ בוודאי במהלך ניהול ההליך בביהמ"ש, נשוא הבקשה כעת ודין פסק הדין "הפגום" להתבטל לרבות ובמיוחד ההוצאות שנפסקו במסגרתו.

משלא הותיר הנתבע בידי התובעת כל ברירה ולא נאות לפנות הנכס בהסכמה, פנתה התובעת בתביעה לפינוי הנכס בהתאם לחוק וממילא נאלצה לשלם הוצאות בגין ניהול ההליך ושכ"ט עו"ד, אותו מבקשת כעת מביהמ"ש לפסוק לה כחלק מהנזק והפיצוי המגיע לה בעטיו של הנתבע.

הנתבע מצידו העלה טענות רבות, כולן מתייחסות לפגם שנפל בעת מתן פסק הדין בהעדר התייצבות, ברם כפי שציינתי אין צורך לדון בכך ורק על מנת לסבר את אוזני הנתבע אציין, כי אין לאחרון טענות של ממש לגופם של דברים, הנתבע מתעלם מהתחייבויותיו על פי ההסכם וממילא מטענות התובעת כנגדו, מהתמונות הקשות שצירפה התובעת ביחס למצבו של הנכס, אשר נזנח על ידי הנתבעים, בניגוד גמור לכאורה להתחיבויות הנתבע בהתאם לסעיף 7 להסכם.

הנתבע אמנם טען כי עזב את הארץ למשך שנה, עם זאת, לא נטענה על ידו טענה לפיה הודיע אודות העזיבה וממילא מסירת כתובתו החדשה, לידי התובעת וגם זאת בניגוד לאמור בהסכם שבין הצדדים לעניין הכתובת של הנתבע על פי המצויין שם.

בהעדר מחלוקת בין הצדדים באשר לפינוי הנכס בסופו של דבר, נשוא כתב התביעה והבקשה שלפני, על ידי הנתבע, אם כי לטענת התובעת זה מוצה והושלם רק לאחר פסק הדין, נותרה להכרעה שאלת ההוצאות שיש לפסוק לטובת התובעת אם בכלל.

יוער כי הנתבע איננו טוען, שהפינוי נעשה בהסכמה וכפי שצויין לעיל, הנתבע מתעלם מטענות התובעת בעניין הפינוי ומסירת החזקה בנכס ממילא ביחס למצבו העגום והחלפת המנעולים על ידי הנתבעים, מעת לעת שלא לצורך שימוש בנכס למטרה המופיעה בהסכם.

התעלמות הנתבע מחד וטענות התובעת מאידך כמו גם התמונות המעידות על מצבו של הנכס, מעלה כי לא הייתה בידי התובעת כל ברירה אלא לפנות לביהמ"ש לצורך הוצאת פסק דין לפינוי הנכס, להבדיל מטענות הצדדים באשר לנזקים הנטענים כתוצאה מהפרת ההסכם וכי אין בפינוי הנכס כדי לגרוע מזכותה של התובעת לקבל פיצוי הולם לצורך השגת סעד כדין, בהתאם לסכומים הריאליים שנאלצה התובעת לשלם לב"כ ובהתאם לפסיקה המתייחסת לעניין זה.

בבוא ביהמ"ש לפסוק לטובת צד להליך הוצאות בגין ניהול ההליך שנאלץ אותו צד לנהל, עליו לקחת בחשבון את המועד שבו הודיע בעל הדין, כי זה למעשה התייתר ואת האינטרסים של הצדדים להליך ושל ציבור המתדיינים לחסוך בזמן שיפוטי ובצורך להכריע בסכסוך לגופו במתן פסק דין , להבדיל מהסדרי פשרה כמו גם חזרה של צד מניהול ההליך לאחר קיומו של הסעד המבוקש, ככל שהדבר נעשה במועד מוקדם יותר כך תהא השפעה על גובה ושיעור ההוצאות שביהמ"ש ייטה להשית על אותו צד, במטרה לעודד צד להליך שלא לנהל אותו עד תום אלא לחסוך בזמן שיפוטי יקר.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כאמור לעיל, בשים לב למועד שבו הודיע הנתבע כי הוא פינה את הנכס, לאחר שניתן פסק הדין, דומה כי יהא זה ראוי וצודק להותיר את סכום ההוצאות שנפסקו לטובת התובעת בשל הצורך בניהול ההליך, לרבות ניהול הבקשה שלפני על כנן.

עותק פסק הדין יישלח על ידי המזכירות לב"כ הצדדים בדואר רשום + א.מ.

מעבר לסכום זה אינני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.      

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ד, 24 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: