פסק דין
בפני תביעה קטנה שהגיש התובע לפיצוי בסך של 3,500 ₪ בגין הוצאות כספיות, עוגמת נפש, עלבון, טרחה וזמן יקר שנגזל ממנו, כלשונו של כתב התביעה, בגין טיפול לקוי בתקלה במכשיר די.וי.די שרכש בחנות "טרקלין חשמל" בבאר-שבע, אשר יובא ארצה ע"י הנתבעת.
בכתב התביעה מתאר התובע שרשרת של פניות למעבדת שירות שמנהלת הנתבעת, תחילה באמצעות משלוח המכשיר בתיווך חברת "מוטורולה" בבאר-שבע, ולאחר מכן בנסיעה שערך התובע עצמו למעבדה האמורה הנמצאת בראש העין, במסגרתן זכה ליחס מזלזל ומעליב, לדבריו, והתקלה במכשירו לא תוקנה.
לטענת התובע, רק כאשר הגיע בעצמו למעבדת הנתבעת בראש העין, נוכח לדעת כי טכנאי המעבדה בודק את המכשיר ברשלנות וכלאחר יד, ע"י חיבורו לשקע החשמל למספר שניות בלבד.
כאשר הפנה התובע את תשומת ליבו של הטכנאי, כי התקלה מתרחשת לאחר כ-20 שניות, הסכים הטכנאי, להחליף את ספק הכוח של המכשיר ורק אז נפתרה התקלה.
הנתבעת בכתב הגנתה טוענת, כי כל קריאות השירות שנפתחו לאור פניות התובע טופלו כראוי והמכשיר נמצא תקין.
לטענתה, התלונות לקריאות השירות היו מגוונות, ודווחו על תקלות שונות, ולמרות כל זאת נאותה הנתבעת להציע לתובע פיצוי, על אף שלדעתה פעלה ללא דופי, וזאת בדמות סט מגבות.
ביום 4.8.13 התקיים בפני דיון ההוכחות בתביעה.
התובע חזר על טענותיו אשר בכתב התביעה והוסיף, כי הטכנאי אמר לו במפורש שהוא בודק את המכשיר רק ע"י חיבורו לשקע החשמל במשך שניות ספורות.
נציג הנתבעת, שהינו ראש צוות טכנאים במעבדה, העיד על סמך קריאות השירות המתועדות במערכת המחשוב של הנתבעת, וטען כי הליך הבדיקה הינו שונה ומורכב יותר וכולל הפעלת המכשיר ואף חיבורו למכשיר טלוויזיה.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, על נספחיהם, בעדויותיהם של התובע ונציג הנתבעת בפני, במוצגים ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה בחלקה.
עדותו של התובע לגבי הליך הבדיקה שביצע הטכנאי, לגבי אמירותיו המפורשות כי כך גם בדק את המכשיר בעבר, לא נסתרה שכן הנתבעת בחרה שלא להביא לעדות את הטכנאי הספציפי שבדק את מכשירו של התובע.
אינני מקבל את טענת הנתבעת, כי טענות התובע היו לתקלות מגוונות, עיון בסעיף "אבחנת הלקוח" בכל אחד מהאישורים על קבלת מכשיר לתיקון מעיד, כי התקלה עליה דיווח התובע, גם אם בניסוחים שונים, נוגעת לכיבויו של המכשיר או התנתקותו או העדר תגובה מצדו לאחר מספר שניות. המדובר ב"אותה גברת בשינוי אדרת".
ברם, סבורני, כי על אף מסכת הליקויים בטיפול בתלונותיו של התובע, הסכום הנתבע על ידו, בהתחשב גם בעלות רכישת המכשיר (1,450 ₪), הינו מופרז ומוגזם.
סבורני, כי התובע זכאי לפיצוי גלובלי הן בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו בגין התארכות בלתי סבירה של הטיפול בתקלה (מיום 27.11.12 ועד אשר תוקן ביום 4.1.13), והן בשל הוצאות הנסיעה לראש העין ולסניף מוטורולה בבאר-שבע, ואני מעריכו בסכום גלובלי של 800 ₪.
לפיכך, תשלם הנתבעת לתובע סך של 800 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה – 29.5.13 – ועד לתשלום המלא בפועל.
עוד תשלם הנתבעת לתובע את הוצאות המשפט בסך 300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בתוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.
ניתן היום, ב' אלול תשע"ג, 08 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.