עדן נ' שרקנטיוש ואח'

החלטה

(בבקשה לצו מניעה זמני)

1.המבקשת עורכת-דין במקצועה, והיא מתגוררת ברחוב הפלמ"ח 19 בחדרה.

המשיבות הינן אחיות אשר מתגוררת בביתה של המשיבה 1 בשכנות למבקשת.

2.על פי הנטען בבקשה, המשיבה 2 מחזיקה בשטח ציבורי הסמוך לביתה בכ-10 כלבים מסוכנים שאינם מדווחים לרשויות, אע"פ שהחוק מחייב זאת, ואשר מהווים מטרד וסכנה ממשית. לטענתה, הם כבר תקפו והרגו בעלי חיים והוכח כי המשיבה לא יכולה לשלוט בהם.

עוד נטען, כי הכלבים נובחים ומייללים לאורך שעות היממה וגורמים לרעש, חרדה ואימה תמידיים, במיוחד למראה הקרבות שמתנהלים בחצרה, תוך פגיעה מכוונת בחתולים של המבקשת.

לא זו אף זו, לטענת המבקשת, המשיבה אף מביאה במכוון חתולים לחצר שלה ועורכת תחרות בין הכלבים על הטרף, ומגדילה לעשות כשהיא במכוון זורקת את החתולים הפצועים לעבר ביתה של המבקשת.

לטענתה של המבקשת, המשיבה אף מפזרת אוכל לחתולים בכניסה לחצר של המשיבה, שמשמשת מעבר זמני למשיבה לביתה, על מנת לפתות את החתולים להיכנס, ואז למשוך את הכלבים לעבר החצר ולנהל קרבות אימה תוך שהיא סוגרת אותם בחצר המשיבה.

נטען גם שהמשיבה אף משחררת את הכלבים ללא השגחה ומדי פעם הם קופצים אל עבר מרפסת ביתה של המבקשת ומתנפלים אחד על השני.

3.המבקשת טוענת כי ביום 31/5/12, עת נעדרה לשעה קלה מביתה, הוזעקה ע"י השכנים לאחר שהכלבים של המשיבה תקפו את החתול שלה בחצר המשיבה. המבקשת הגיעה מייד, וכל בכייה וצעקותיה לקבל לשחרר את החתול - לא נענו. המשיבה אף הזמינה משטרה וטענה כי המבקשת מפרקת את החומה, וכשהגיעו השוטרים הם שאלו שכנה שעמדה במרפסת מה היא ראתה וזו ענתה כי לא ראתה כלום. רק לנוכח תחנוניה של המבקשת הסכימו השוטרים להיכנס לחצר ואז התגלה בפניהם המחזה המזעזע של הרג החתול בידי הכלבים.

4.לטענת המבקשת, מעשי המשיבה אינם מתמצים בסכנה מהכלבים שלה, אלא שהיא במשך שנים נוהגת לצלם ולהקליט אותה ואת הגרים עימה ולחסום את השער בכניסה לביתה וגורמת לרעשים מכוונים. בנוסף היא טוענת כי המשיבה אף נהגה להתיז חומר כימי חריף ומחניק שגורם לדיירי הבית לנוס על נפשם, ואם לא די בכך, היא אף משאירה את ערימות צרכי הכלבים בפתח ביתה של המבקשת.

5.לטענת המבקשת, בין הצדדים התנהלו הליכים שונים ותלונות הדדיות במשטרה מאז שנת 2008, והמשיבה עושה כל שביכולתה להרוס למבקשת את חייה, וכי המשיבה, במטרה לגרום לחץ על המבקשת, אף הגישה פעמיים בקשות לצווי הטרדה מאיימת וטענה לאורך הזמן כי המבקשת הפרה את הצווים, על אף שהיא עצמה מפרה אותם.

6.הסעדים שהתבקשו בבקשה הם: צו הרחקה, צו מניעה המורה למשיבות שלא להחזיק ביותר משלושה כלבים בחצר, צו להסרת מצלמה המכוונת לעבר ביתה של המבקשת, צו מניעת רעשים ו/או הפצת ריחות כימיים ו/או לפזר תפזורת אוכל ברחוב ו/או צו האוסר על המשיבות לגנוב את החתולים של המבקשת ו/או לחסום את החנייה.

7.ביום 10/7/12 קבע השופט שרעבי שאין מקום להורות על צו במעמד צד אחד, ונקבע דיון במעמד שני הצדדים בפני שופט תורן ליום 22/7/12.

ביום 19/7/12 הוגשה תגובה של המשיבות לבקשה למתן סעדים זמניים, והמשיבות מבקשות לדחות את הבקשה ממספר טעמים שיפורטו בהמשך.

8.הנימוק הראשון לדחיית הבקשה הוא השיהוי.

מסעיף 9 לבקשה עולה כי הבקשה נסבה על העובדה שהמשיבה נוהגת לערוך קרבות כלבים כבר משנת 2009, וכי מזה שנים היא נוהגת לצלם ולהקליט את שכניה.

נטען כי האירוע האחרון לפני הגשת הבקשה התרחש ביום 31/5/12, כאשר חתול של המבקשת נטרף על ידי כלב של המשיבה (לטענת המשיבה – לאחר שנכנס לחצר ביתה מבעד לחומה שבין החצרות).

ממילא, הבקשה לא הוגשה בעקבות אירוע טרי כלשהו, וניתן היה להגיש זה מכבר.

9.הסעד הזמני שמתבקש חופף לסעד שמבוקש בכתב התביעה עצמו, ובנסיבות אלו, אין מקום לתת סעד זמני שאינו מיועד לשמור על המצב הקיים אלא לשנותו.