עדן נ' קובי - פסקדין

החלטה

לפניי עתירת המבקש להגשת ראיות נוספות.

המדובר בתביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבה בגין הפרת הבטחת נישואין והסכם יחסי ממון עליו חתמו הצדדים. במסגרת התביעה התנהלה ישיבת קדם-משפט אחת ודיון הוכחות, בסופו ניתן צו להגשת סיכומים. יצויין כי ביום 05.03.12 – זמן קצר לאחר הגשת בקשה זו, הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת סיכומי המבקש, ובהחלטתי נעתרתי לבקשה והארכתי את המועד ב-20 ימים.

המבקש טוען בבקשתו כי במעמד דיון ההוכחות ביום 07.02.12 שמר על זכותו להגיש ראיות נוספות. המבקש טוען כי המסמכים אותם מבקש הוא להגיש הגיעו לידיו עתה, משארז את חפציו ועזב את הדירה המשותפת, וכי לא יכול היה להשיג ראיות אלו קודם לכן. המבקש עותר להתיר לו להגיש מסמכים רבים ומגוונים וביניהם: חשבוניות בגין קניית מוצרים שונים; התחייבויות של בני הזוג, כגון: חוזי שכירות, רשימת חיובי שכר הדירה וחשבונות מים; בקשות לצווי הרחקה בין אמה של הנתבעת לבין הצדדים; רשימת שיחות – בכתב ידו של המבקש, שלטענתו חוייגו למכשיר הטלפון שלו על ידי המשיבה; אישורי מסירה; ותשלומים שונים שהמבקש ביצע במקום המשיבה.

המשיבה טענה כי בקשה זו לא הומצאה אליה, אלא נודע לה אודותיה בעקבות החלטת בית המשפט המורה לה להשיב על הבקשה, ועל כן יש לדחותה. בנוסף, לטענתה, שימוש זה בזכותו של המבקש הינה מקצה שיפורים, ואף עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט, וגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה. המבקשת טוענת כי הגשת בקשה זו, על העובדות החדשות העולות ממנה, מהווה הפרת חזית אסורה. כך גם טוענת המשיבה כי המסמכים שצירופם מתבקש – היו בידי המבקש במועד הבאת ראיותיו. המשיבה טוענת כי התנהלותו של המבקש מנוגדות להוראות תקנות 9(5) ו- 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

בתשובה לתגובה טוען המבקש כי הגיש הבקשה למזכירות בית המשפט, ושם נאמר לו כי אין כל צורך למסור הבקשה לידי המשיבה, ועל כן פעל בתום לב לפי הוראות המזכירות. כן מסביר המבקש מדוע לא היו בידיו המסמכים שהגשתם התבקשה עתה. עוד טען המבקש כי גם המשיבה לא המציאה את תגובתה ישירות לידיו עם אישור מסירה.

דיון הכרעה

ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית-המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה. (ראו: ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי פד"י יט(4) 337; ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון פד"י מו(3) 738). עם זאת עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין.

בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת; בשלב אליו הגיע המשפט, כאשר ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; וכן בשאלה האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ראו: רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (טרם פורסמה, ניתנה 30.07.02); ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה פ"ד מז (1) 661, 665).

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מן הטעמים הבאים:

א.ראשית יוער כי עתירת המבקש לא לוותה בתצהיר, ככל בקשה בכתב, ועל כן טענותיו, למצער בעניין הסיבה בגינה הגיעו מסמכים אלו לידיו רק עתה, אין להן על מה שיסמוכו.

ב.מצויים אנו בשלב בו תם מועד הגשת הראיות וכבר ניתן צו להגשת סיכומים, שאילולי עתירת המבקש להארכת מועד, היה חולף המועד לביצועו. כאמור, על מנת להגיש ראיות בשלב כה מאוחר, יש צורך בטעמים כבדי משקל ובין היתר על המבקש להגיש ראיה להוכיח כי הראיה לא היתה בהישג יד.

ג.המבקש לא העלה כל טענה בדבר חשיבותן של הראיות הנוספות, ועל כן לא עלה בידו לשכנעני בחשיבותן של הראיות שצירופן התבקש.

ד.המבקש צירף הראיות הנוספות מבלי שקיבל את רשות בית המשפט לצרפן. עיינתי בראיות ומצאתי כי ראיות אלה היו בידיו של התובע והוא ידע כי ראיות אלה דרושות למחלוקת בין הצדדים. לפיכך- אף מטעם זה אני רואה לדחות את הבקשה.

ער אני לעובדה, כי בישיבת ההוכחות לא היה התובע מיוצג אולם בישיבה הראשונה שהתקיימה בפניי היה התובע מיוצג. כך או כך, גם כאשר אני לוקח בחשבון את העובדה שהתובע אינו מיוצג, אין בפניי כל נימוק הצדיק הגשת ראיות לאחר שתם שלב הראיות, דבר שעלול לפתוח את שלב הבאת הראיות מטעם הצדדים מחדש.

סוף דבר, הבקשה נדחית. הראיות הנוספות יוצאו מתיק בית המשפט. סיכומי התובע יוגשו תוך 15 ימים.

בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: