עדיפות הערת אזהרה רשומה על פני עיקול שנרשם אחריה- סמכות הדיון נתונה למחוזי - פסקדין

: | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
200565-07
25.3.2008
בפני :
אטדגי יונה

- נגד -
:
שמואל קליין
עו"ד איתיאל בן-פורת
:
1. טוטמן מאיר
2. פרץ רפאל

עו"ד פ.הרפז
החלטה

1.         למי הסמכות הענינית לדון בתביעה להצהיר על עדיפותה של הערת אזהרה רשומה על פני עיקול שנרשם לאחריה ולמחיקת העיקול מספרי מרשם המקרקעין?

2.         גיל ברק (להלן - גיל) הוא הבעלים הרשומים של 6/8 חלקים של נכס מקרקעין ברמת גן (להלן - הנכס).

            הנכס רשום בלשכת רישום המקרקעין תל-אביב-יפו.

            עוד נרשמו על הנכס שתי הערות אזהרה על חלקו של גיל בנכס:

            האחת - בחודש נובמבר 1998 לטובתו של עפר ברק, בנו של גיל (להלן - עפר),

            השניה - בחודש דצמבר 1998 לטובת המבקש.

            עוד נרשמו על הנכס שני עיקולים על חלקו של גיל בנכס: האחד - בחודש מאי 2006, השני - בחודש פברואר 2007.

            שני העיקולים נרשמו במסגרת תיקי הוצאה לפועל, שהחייב בהם הוא גיל והזוכים הם המשיבים (לא פורט מי מהמשיבים הוא הזוכה בכל אחד מהתיקים).

3.         המבקש טוען, כי גיל העביר את חלקיו בנכס לבנו במתנה ובקשר לכך נרשמה הערת אזהרה לטובת עפר.

            הערת האזהרה שלטובתו של המבקש נרשמה בעקבות הסכם שעשה עם עפר לרכישת חלקיו.

            בשגגה, לא פעל המבקש עד כה להעברת מלוא הזכויות על שמו והעיקולים מונעים זאת ממנו כיום.

            המשיבים 1 - 2 (להלן - המשיבים) טוענים, כי העברת הנכס מגיל לעפר נעשתה במטרה להבריח את נכסיו מפניהם ולהתחמק מחובותיו, וכי אין תוקף להעברה שנעשתה ולעיסקת המכר שנעשתה בעקבותיה.

            מחלוקת זו איננה נוגעת להחלטה זו.

4.         בפתח תשובתם, טוענים המשיבים, כי הסמכות הענינית לדון בתובענה שהוגשה הינה של בית המשפט המחוזי ולא של בית משפט זה, וזאת משום שהמחלוקת האמיתית שבין הצדדים הינה שאלת הבעלות על אותם חלקים בנכס.

            המבקש טוען, מנגד, כי הוא אינו חולק על כך שגיל הוא הבעלים הרשומים של אותם חלקים והערת האזהרה שלטובתו נרשמה בהתאם, ומשכך המחלוקת נשוא תובענה זו אינה נוגעת לשאלת הבעלות.

5.         המשיבים צודקים בטענתם, כי הסמכות הענינית לדון בתובענה נתונה לבית המשפט המחוזי, אך לא מטעמיהם.

            בית המשפט המחוזי הוא בעל הסמכות השיורית לדון בכל תביעה אזרחית, שאיננה בסמכותו של בית משפט שלום, ולא ההפך מזה. כך עולה מסעיף 40(1) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - החוק, וראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 14, והפסיקה הנזכרת שם).

בתביעות הנוגעות למקרקעין, מצא המחוקק צורך להדגיש עקרון זה הדגשה יתירה בסיפא לסעיף 51(א)(3) ל חוק, שזה לשונו:

            "בית משפט שלום ידון באלה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>