עדוי נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית שניתנה בגין נהיגה במהירות של 131 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת הינה 80 קמ"ש.

טיעוני הצדדים

המבקש טען בכתב ובע"פ נגד קיומן של ראיות לכאורה, נגד אמינות המכשיר ואופן הבדיקה. עוד טען כי החלטת הקצין הפוסל שגויה, וניתנה לאחר שיהוי בלתי סביר. הקצין סירב לשמוע את כלל טענות המבקש לפיהן המבקש לא היה רכב בודד והוא מכחיש את המהירות הנטענת, כמו כן בקש להתייחס למצבו הכלכלי הקשה. הקצין לא הסביר את מהות העבירה.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה, טען כי קיימות ראיות לכאורה וכן מסוכנות הנובעת מהעבירה הנוכחית וכן מעברו של הנאשם, והצהיר כי יוגש כתב אישום נגדו.

דיון והכרעה

עיינתי בחומר החקירה ואני סבורה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירה המיוחסת למבקש.

בדיקת המהירות נעשתה באמצעות מכשיר הדבורה, ותועדה ע"ג הטופס החדש, התואם את הנחיות בתי המשפט ביחס לאופן בדיקת המכשיר בטרם הפעלתו ואופן המדידה, ולכאורה בוצעו אלה עפ"י החוק והנהלים.

השוטר המודד נסע מול רכב המבקש בעת המדידה.

לא ברור מהיכן שאב הסניגור נתונים ביחס למרחק בין רכב השיטור לרכב המבקש בעת המדידה.

בדברי הנהג נרשם שהמבקש אמר לשוטר כי נסע במהירות 110 קמ"ש, דהיינו הודה בנהיגה במהירות העולה ב-30 קמ"ש על המותר.

העבירה בוצעה בכביש 90 סמוך לק"מ 326, בשטח שיפוטו של בימ"ש השלום בירושלים, ביום ד' 13.2.13, בשעה 15.15. רשיונו של הנהג ניטל ממנו במקום ביצוע העבירה וניתן לו אישור לנהיגה עד ליום א' 17.2.13 בשעה 10.00, אז היה עליו להתייצב לשימוע באת"ן שומרון.

אכן רצוי כי השימוע ייערך סמוך ככל האפשר למועד ביצוע העבירה, כך שהפסילה המנהלית תהיה אפקטיבית. יחד עם זאת, אין מדובר בשיהוי שיש בו כדי להקהות את משמעות תקופת הצינון.

מעיון בטופס השימוע עולה כי הקצין הסביר למבקש את העבירה בה מואשם ורשם את דבריו כלהלן: "היתה לי פגישה ומיהרתי לכן לא שמתי לב".

דברים אלה מהווים משום ראשית הודייה, ואינם עולים בקנה אחד עם הנטען ע"י המבקש לפניי.

הקצין, שהמבקש הודה לפניו בביצוע העבירה, סקר את מסוכנותו של המבקש ומצא כי זו גבוהה, ועל כן החליט לפסול את רשיונו לתקופת צינון בת 30 יום.

המבקש הורשה לנהיגה בשנת 1994, ומאז צבר לחובתו 97 הרשעות קודמות, האחרונה שבהן מיום 2.5.12 בגין מהירות מופרזת. עוד בעברו עבירות מהירות נוספות, שימוש בטלפון נייד, נהיגה ברכב בלתי תקין (עבירות רבות) וכשמשקל הרכב עולה על המותר (עבירות רבות) ועוד.

אני מוצאת כי, כטענת התובע, קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקש, וכי קיימת מסוכנות הנובעת מהעבירה מושא בקשה זו, המתחזקת נוכח עברו המכביד.

אני סבורה כי הקצין הסביר למבקש כל שהיה עליו להסביר, ולאחר שזה הודה בנהיגה במהירות מופרזת באזני השוטר וחזר והודה לפניו, מצא כי עברו מכביד וקבע כי מדובר בנהג מסוכן.

גם בהתחשב בטענות המבקש שעלו לפניי, כמפורט לעיל, ואף בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש, נראה לי כי באיזון שבין צרכי המבקש לאינטרס הציבורי, החלטת הקצין שניתנה במסגרת הליך תקין, היא סבירה וראוייה. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.