עד"י 3964/16

ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש הצבאי שומרון (בפני כב' סגנית הנשיאה סא"ל הילית בר און-ביבר) בתיק מס' 1057/16 מיום 21.11.16

המערער הואשם בסיוע ליידוי חפץ מבעיר. המערער הודה בכתב אישום מתוקן, והצדדים הציגו בערכאה הראשונה הסדר טיעון. במסגרת הסדר זה, ביקשו הצדדים כי יגזרו על המערער 14 חודשי מאסר בפועל, וקנס בסך 3,000 ₪. בימ"ש קמא דחה את ההסדר לאחר שהגיע למסקנה כי ההסדר המוצע סוטה באופן ניכר מהעונש הראוי. ביהמ"ש בערכאה הראשונה גזר, חלף ההסדר שהוצע, 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 5 שנים, קנס בסך 3,000 ₪ וכן פיצוי לנהג הרכב הנפגע, על סך 3,000 ₪.

בערעור שלפניי, ביקשה ההגנה בתחילה כי יושב ההסדר כפי שהוצג בערכאה הראשונה, וייגזר על המערער עונש כפי שהוסכם בין הצדדים. התביעה בערעור מסרה כי אינה סבורה כי ההסדר שנכרת במקור הינו ראוי. יחד עם זאת, הציגה התביעה הסדר מתוקן שהוסכם גם על ההגנה. במסגרת ההסדר המתוקן, ביקשו הצדדים כי עונש המאסר בפועל, יומר ל – 19 חודשים וחצי, ורכיב הקנס יעלה ל – 3,500 ₪. הוסכם כי אין מקום לשנות מיתר רכיבי הענישה שנקבעו.

במסגרת הדיון שנערך בפניי מיום 13.12.16, מסרתי לצדדים את חוסר שביעות רצוני מההסדר המקורי שנכרת. יתר על כן, ביקשתי מהם הבהרות בנוגע לתשתית העובדתית, שכן – לטעמי, בימ"ש קמא לא שגה בפסק דינו.

בדיון נוסף שהתקיים היום, ולאחר בדיקת התשתית העובדתית על ידי התביעה בשנית, נמסר לי כי מוסכם על הצדדים שהמערער לא היה שותף לתכנון הראשוני של יידוי הבקת"ב, אלא הצטרף למעשה מעצם היותו נוסע ברכב, וחלקו בכלל האירוע היה מינורי. אמנם, בסופו של דבר, נטל חלק באירוע והיה מסייע, כפי שיוחס לו, אך בעובדות אלה יש כדי להצדיק הקלה יחסית בעונשו.

אחזור שוב על עמדתי העקרונית כי בימ"ש קמא לא שגה בקביעותיו המשפטיות, בכל הנוגע לעונש הראוי. יחד עם זאת, לנוכח הצגתו של הסדר מתוקן, ולאחר בירורים עובדתיים נוספים המבהירים, ככל הנראה, באופן טוב יותר את חלקו המינורי של המערער באירוע, הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי לכבדו, גם אם בקושי רב.

כאמור, פוטנציאל הנזק במקרה זה, היה משמעותי, ובנסיבות אחרות לא רק שלא היה ראוי לכבד את ההסדר, ייתכן כי היה ראוי להחמיר הרבה מעבר לו.

בסופו של דבר, החלטתי לכבד את הסדר הטיעון בהתחשב בכך שזו הסתבכותו הראשונה של המערער עם החוק ויש לקוות כי זו תהא ההסתבכות האחרונה.

אשר על כן, חלף עונש המאסר בפועל שנגזר בערכאה הראשונה, אני גוזר על המערער 19 חודשי מאסר וחצי, שימנו החל מיום מעצרו.

חלף עונש הקנס שנגזר בערכאה הראשונה, אני גוזר על המערער קנס בסך 3,500 ₪, או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום שחרורו של המערער ממאסרו, ויהווה תנאי לשחרור. (מס' שובר 0000085016).

יתר רכיבי הענישה שנגזרו בערכאה הראשונה, יישארו על כנם.

ניתן היום, 07 בפברואר 2017, י"א בשבט התשע"ז, בפומבי ובמעמד הצדדים.