עד"י 2188/16 - פסקדין

ים עד"י 2188/16

 ערעור על גזר דינו ופסק דינו של ביהמ"ש הצבאי ביהודה (בפני כב' השופט רס"ן אוריאל דרייפוס)

בתיק מס' 3428/16 מיום 17.04.16

(הערעור נדחה)

 תאריך הישיבה: 22 במאי 2016, י"ד באייר התשע"ו.

 פסק דין

פסק הדין בערכאה הראשונה

המערער הורשע על פי הודאתו בשלוש עבירות של נהיגה ללא רישיון ובשתי עבירות של נהיגה ברכב שנמסרה לגביו הודעת איסור שימוש. הדבר היה במסגרת תיק בימ"ש יהודה 3428/16, אליו נוספו תיקים קודמים 7879/14, 7613/14, בהם לא התייצב לדיון בבית המשפט. 

בתום שמיעת טיעוני הצדדים – והסבריו של המערער כי נאלץ להסיע את אשתו לבית חולים משום שאמבולנס לא יכול להגיע לביתם - גזר בית המשפט קמא על המשיב 3 חודשים ויום מאסר בפועל, קנס בסך 5,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו, שלילה מלקבל רישיון הנהיגה למשך 36 חודשים, מאסר מותנה ושלילת רישיון נהיגה מותנים. ביהמ''ש קמא קבע, כי תשלום הקנס יהווה תנאי לשחרורו של המשיב מן המאסר.

טיעוני הצדדים בערעור

ההגנה ערערה על גובה הקנס ועל מועד תשלומו. הסנגור הנכבד טען, כי הקנס גבוה מדי, ולמשיב, שהוא רועה צאן, אין אפשרות לשלמו.

עוד טען, כי למשיב נולד ילד ימים ספורים לפני הדיון, והוא לא זכה לראותו עד כה. בנוסף נטען כי לא נהוג בתיקי תעבורה להתנות שחרורו של נאשם בתשלום הקנס, ומקובל לאפשר תשלומו במהלך תקופה מסוימת לאחר השחרור מן הכלא.

לכן ביקש הסנגור להפחית את הקנס או לפחות לאפשר למערער להשתחרר מן הכלא תמורת מחצית הקנס, ולשלם את מחציתו לאחר מכן.

התביעה ביקשה לדחות את ערעור ההגנה בטענה, כי ביהמ''ש קמא כבר הקל עם המערער, שלו עבר מכביד, והוא נתפס זו הפעם הרביעית ללא רישיון נהיגה. המערער כבר ישב 5 חודשים במאסר ולכן עונש המאסר שנגזר עליו הפעם מהווה הקלה משמעותית בעונש. לאחר שלא התייצב בהליכים הקודמים לא ניתן לסמוך על כך שישלם את הקנס לאחר שחרורו.

אפשרתי לסנגור להגיש מסמכים שיתמכו בטענותיו על מצבו הכלכלי של המערער. הוא אכן הציג מסמך מן המועצה המקומית שבה הוא מתגורר, ולפיו המערער מוכר כמפרנס היחיד של משפחתו ושל אמו, ומצבו הכלכלי אינו טוב.

דיון והכרעה

המשיב נהג ברכב למרות שמעולם לא הוציא רישיון לנהוג בו, ולמרות שהובהר לו היטב בהליכים המשפטיים הקודמים נגדו, כי הדבר אסור וכי ישלם מחיר כבד אם יחזור על כך. המשיב רצידיביסט, וחרף המאסר שנשא בעבר בגין עבירה דומה, חזר על מעשיו שלוש פעמים נוספות, חמק מן הדין ולא התייצב לדיונים במשפטיו.

אני מסכים עם טיעוני התביעה, כי אין חומרה בעונש הקנס שהוטל על המערער. הקנס אמור להכביד על הנאשם הכבדה ניכרת, כדי להרתיע אותו מלשוב לסורו. הדבר נדרש במיוחד לאחר שבית המשפט קמא התחשב במערער והפחית את תקופת מאסרו בפועל, כך שהוא קצר אף יותר מן המאסר שנגזר עליו בתיק קודם.

מי שפעם אחר פעם נהג ברכב - ששוויו בוודאי אלפי שקלים – קשה לקבל מפיו טענות, כי לא יוכל לעמוד בתשלום קנס של 5,000 ₪. המסמכים שהציג הסנגור לא מעידים על מצב כלכלי קשה באופן מיוחד יחסית למקובל באזור. הבחירה תהיה בידי המערער, אם לשלם את הקנס, אף בדרך של מכירת צאן מעדרו, או לשבת בכלא מספר חודשים.