חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עד"י 1914/14 נדאל חאמד עבד אלקאדר גברין נ' התביעה הצבאית

: | גרסת הדפסה
עד"י
בית הדין הצבאי לערעורים
1914-14
25.8.2014
בפני הנשיא:
אל"ם נתנאל בנישו

- נגד -
המערער:
נדאל חאמד עבד אלקאדר גברין
עו"ד נעים אבו יעקב 		המשיבה:
התביעה הצבאית
עו"ד ניצן בלולו
פסק דין

על גזר דינו של ביהמ"ש הצבאי ביהודה (בפני כב' השופט רס"ן הילית בר-און)

בתיק מס' 1405/14 מיום 19.05.14

(הערעור נדחה)

המערער הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של הסעת נוסעים במספר העולה על המותר (8 נוסעים במקום 4).

בתום שמיעת טיעוני הצדדים, נגזרו עליו העונשים הבאים: פסילת רישיון בפועל למשך ששה חודשים (תוך קיזוז הפסילה המנהלית), פסילת רישיון על תנאי וקנס בסך 1500 ₪.

הערעור שבפניי מכוון נגד אורך פסילת הרישיון בפועל.

נימוקי הסנגוריה בנסיבות האירוע ובפגיעה הלא מידתית הנגרמת למערער כתוצאה מעונש זה. באשר לנסיבות האירוע, ציין הסנגור כי מדובר בנסיעה קצרה במהלך חג אל פיטר, כאשר המערער הסיע את בני משפחתו בלבד. הסנגור הוסיף כי אין מדובר במצב בו עלול להיגרם נזק, מאחר שחברת הביטוח מכסה על פגיעות של כלל הנוסעים, גם אלה שהועלו לרכב מעבר למותר. לבסוף, טען הסנגור כי בשים לב לפסילה המותנית ולקנס המשמעותי, לא היה מקום להטיל פסילה בפועל כה ארוכה.

מנגד, טען התובע כי יש לדחות את הערעור. התובע הדגיש את העלאתם לרכב של נוסעים בכמות כפולה מהמותר, דבר אשר מונע נסיעה בטוחה ואף עלול להביא לתוצאות הרות אסון במקרה של תאונה. התובע הדגיש, שכתוצאה מהעבירה, חלק מהנוסעים לא היו חגורים. התובע אף הפנה לעברו של המערער, אשר הורשע בעבר בתשע עבירות שונות, בניהן שתי עבירות של הסעת נוסעים ללא חגורת בטיחות. בנסיבות אלה, ביקש התובע לקבוע כי העונש שהוטל סביר בנסיבות העניין.

לא ראיתי עילה להתערב בגזר הדין.

אכן, התנהגותו של המערער סיכנה לא רק את הנוסעים ברכב, אלא אף את כל משתמשי הדרך. בעניין זה יש להדגיש את הכמות הרבה של נוסעים מעל המותר, אשר ללא ספק יוצרים מגבלות משמעותיות על הנהיגה. על רקע זה, השאלה הינה האם יהיה כיסוי ביטוחי במקרה של תאונה, אלא מה היו עלולות להיות התוצאות בנפש וברכוש אם היה הנהג מעורב בתאונת דרכים.

מעבר לכך, יש להדגיש את העובדה כי, על אף שהורשע פעמיים בעבירות דומות (האחרונה בשנת 2013), המערער לא למד את לקחו והמשיך, ושמא ביתר שאת, להסיע נוסעים לא חגורים.

אל מול התנהגות זו, נראה כי אין מנוס מהחמרה מסוימת בענישה, גם אם נתחשב בעובדה שפוטנציאל הנזק לא מומש ואף בהודאת המערער במיוחס לו.

לנוכח כלל האמור, יש לקבוע כי העונש שהוטל על ידי ביהמ"ש קמא ראוי בנסיבות העניין ולדחות את הערעור בהתאם.

                             

ניתן היום, 25 באוגוסט 2014, כ"ט באב התשע"ד, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.

 

 

 

_________________

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>