עד"י 1786/13 התביעה הצבאית נ' סאיד חאלד מחמד צאפי

המשיב הורשע בנהיגה במהירות של 196 קמ"ש במקום שבו מותר לנהוג במהירות של 90 קמ"ש לכל היותר. בביהמ"ש קמא, ביקש טוען המעצרים של המשטרה לעצור את המשיב עד להגשת כתב אישום נגדו, אולם ביהמ"ש קמא לא נענה לבקשה, ובמקומה שכנע את הצדדים להגיע להסדר טיעון בתיק זה.

הצדדים אכן הגיעו להסכמה שבמסגרתה הודה הנאשם במיוחס לו, וביהמ"ש הרשיע אותו בעבירה שבדו"ח התנועה, כאילו הוגש נגדו כתב אישום. לאחר שמיעת טיעונים לעונש, גזר ביהמ"ש קמא על המשיב 14 חודשי פסילת רישיון בפועל, 12 חודשי פסילת רישיון על תנאי למשך שלוש שנים, 5 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס כספי בסך 5,000 ₪.

התביעה הגישה ערעור על גזר הדין, אולם במשך כשנתיים לא התקיים דיון בערעור גופו בשל היעדרותו של המשיב מן האזור. לאחרונה, הצליחה מזכירות ביהמ"ש לזמן את המשיב ואת סנגורו לדיון, והיום הציגו הצדדים בפניי הסדר טיעון שבמסגרתו הערעור מתקבל ועונשו של המשיב יוחמר במידת מה.

בטרם אגזור את עונשו של המשיב, ראוי להעיר שתי הערות. האחת היא כי המדובר בעבירה חמורה ביותר שיש בה סיכון ממשי גם למשיב וגם למשתמשים אחרים בדרך, וסיכון זה חמור מן הרגיל כשמדובר בנהג שבמועד ביצוע העבירה היה בעל ותק נהיגה של כשמונה חודשים בלבד. אמנם ראוי היה המשיב לעונש חמור, אולם ניתן להבין גם את עמדתו של ביהמ"ש קמא שסבר כי לאור נסיבותיו האישיות של המשיב, לא היה מקום לעצור אותו או לגזור עליו מעצר בפועל.

הערה שנייה נוגעת להתנהלותו של ביהמ"ש קמא בקשר עם הטוען המשטרתי שהופיע מולו. ראוי היה שביהמ"ש יהיה קשוב יותר למגבלותיו של הטוען שלא היה מוסמך להגיש כתב אישום ולסיים את התיק בהסדר טיעון, ונכון יותר היה לתת לתביעה זמן להיערך לטיעונים בפני ביהמ"ש, להגיש כתב אישום בצורה מסודרת ולהגיש פסיקה רלוונטית וטיעון מובנה לעונש.

לגופו של עניין, אני סבור כי ההסכמה שאליה הגיעו הצדדים בפניי, משקפת נכונה גם את האינטרס הציבורי בענישתו ובהרתעתו של המשיב, וגם את ההתחשבות בנסיבותיו של המשיב, שמאז שביצע את העבירה, אין לו רישומים על עבירות נוספות והוא, ככל הנראה, לא נהג ברכב בתחומי האזור. לאור זאת, כאמור, קיבלתי את הסדר הטיעון בין הצדדים ואני גוזר על המשיב את העונשים הבאים:

• פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 36 חודשים שמניינם מיום שהפקיד את רישיון הנהיגה (30.05.13).
• 12 חודשי פסילת רישיון על תנאי למשך שלוש שנים שמניינן מיום גזר הדין הקודם (31.05.13), והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה שעניינה נהיגה במהירות מעל המותר.
• חודשיים מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שנתיים מהיום, לא יעבור עבירה שעניינה נהיגה במהירות מעל המותר.
• חמישה חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שנתיים מהיום, לא יעבור עבירה שעניינה נהיגה במהירות העולה ביותר מחמישים קמ"ש מעל המותר.

• קנס בסך 5,000 ₪ (מס' שובר: 1015413), או שלושה חודשי מאסר תמורתו. כיוון שהמשיב טוען כי הקנס כבר שולם, יציג תוך שבוע את הקבלה בפני מזכירות ביהמ"ש, שאם לא כן, יומצא לו שובר תשלום חדש אותו יהיה עליו לשלם עד יום 15.01.16.

ניתנה היום, 31 בדצמבר 2015, י"ט בטבת התשע"ו, בפומבי ובמעמד הצדדים.