ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש הצבאי ביהודה (בפני כב' השופט רס"ן ראני עאמר)

בתיק מס' 2199/15 מיום 24.02.16

(הערעור נדחה)

תאריך הישיבה: 12 באפריל 2016, ד' בניסן התשע"ו.

המשיב הורשע בערכאה הראשונה, לאחר שמיעת עדים וסיכומים מן הצדדים, בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ובנהיגת רכב שלא היה לו רישיון רכב תקף. לפי העובדות שנקבעו בהכרעת הדין, ביום 8/2/15 נהג המשיב בכלי רכב שהיה בבעלותו, אף שידע כי הרכב "הורד מן הכביש" על ידי הרשויות. בהתקרבו לישוב חוסאן נאמר למשיב על ידי נהגים שחלפו על פניו, כי חיילים הקימו מחסום ארעי בהמשך הכביש. המשיב עצר את מכוניתו בצד הכביש וצפה בחיילי המחסום במשך מספר דקות. לאחר מכן התקדם לעבר המחסום בנסיעה איטית. אחד מחיילי המחסום עלה על אי התנועה בקרבת המחסום והורה למשיב לעצור. בתגובה, האיץ המשיב את רכבו, הסיט אותו שמאלה כך שעלה על אי התנועה, גרם לחייל לזוז הצידה כדי להימנע מפגיעה, והמשיך בנסיעה. המשיב לא עצר גם כשנורתה לעברו ירייה על ידי החיילים. לאחר כשעה הסגיר עצמו לידי המשטרה.

בית המשפט קמא, מפי כב' השופט רס"ן ראני עאמר, קבע כי לאור רמת הענישה במשפטים דומים, ולאור נסיבות העניין, ראוי מתחם העונש של המשיב להשתרע בין חודשיים מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס, ופסילת רישיון נהיגה.

בעת קביעת מיקום עונשו של המשיב בתוך מתחם העונש ההולם התחשב בית המשפט בצורך בהרתעת הרבים, בכך שהמשיב לא נטל אחריות למעשיו, אך גם בעברו הנקי מהרשעות ביטחוניות ופליליות, העובדה שהיה משוחרר ממעצר במהלך משפטו כמשך כשנה, ולא הסתבך בעבירה נוספת, ובכך שהוא מאורס וצפוי להתחתן בקרוב.

לאור זאת, גזר כב' השופט עאמר על המשיב את העונשים הבאים:

• 95 ימי מאסר בפועל, שמהם יקוזזו ימי מעצרו של המשיב במסגרת התיק.
• חמישה חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שנתיים לא יעבור עבירה של סיכון חיי אדם. 
• חודשיים מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שנתיים לא יעבור עבירה שעניינה הפרעה לכוחות הביטחון או אי-ציות להוראותיהם.
• קנס של 1,000 ₪, שקוזזו מתוך הערבות בסך 8,000 ₪ שהפקיד לצורך הבטחת התייצבותו למשפט.
• פסילת רישיון הנהיגה בפועל למשך שנה, והפעלה במצטבר של פסילה מותנית ל-3 חודשים, כך שבסך הכל נפסל רישיונו של המשיב למשך 15 חודשים.