עד"י 1527/15 התביעה הצבאית נ' פדל תיסיר פדל טהה

ובעניין:

המערער: פדל  תיסיר פדל טהה

(באמצעות ב"כ עו"ד ג'מיל חטיב)

נגד

המשיבה: התביעה הצבאית

(באמצעות ב"כ  סרן גלעד פרץ וסגן נתנאל יעקב- חי)

ערעורים על פסק דינו של ביהמ"ש הצבאי יהודה (בפני כב' השופט סא"ל מנחם ליברמן)

בתיק מס' 6640/13 מיום 04.03.15

(ערעור התביעה על גזר הדין התקבל)

נגד המשיב הוגש כתב אישום שכלל שישה פרטי אישום ובהם, חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת (שני פרטים), הכנסת כספי אויב לאזור (שני פרטים), ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת וקשירת קשר לסחר בציוד מלחמתי.

המשיב הודה בפרטי האישום שעניינם הכנסת כספי אויב לאזור וכפר ביתר פרטי האישום. לאחר ניהול משפט הוכחות, הגיע בימ"ש קמא למסקנה כי יש לזכות את המשיב מפרטי האישום בהם כפר. ביהמ"ש הרשיע את המשיב בפרטים בהם הודה, היינו שני מקרים של הכנסת כספי אויב לאזור. האחד, במהלך שנת 2008 והשני במהלך שנת 2010, כשבכל אחד מהמקרים הועבר סכום בסך של כ-5,000$.

בימ"ש קמא גזר את דינו של המשיב לעשרה חודשי מאסר בפועל וכן גזר עליו קנס כספי בסך 20,000 ₪. כמו כן, נגזרו על המשיב עשרה חודשי מאסר על תנאי.

שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בימ"ש קמא. הסנגור ערער על חומרת העונש וכיוון בערעור בעיקר לגובה הקנס, ואילו התביעה ערערה הן על זיכויו של המשיב ממרבית העבירות בכתב האישום, והן על קולת העונש.

במסגרת הדיון שהתקיים בפניי ובעקבות הערותיי בכל הנוגע לביסוס הכרעת הדין על התרשמות בלתי אמצעית של בימ"ש קמא מהעדים שהעידו בפניו, הסכימה התביעה לחזור בה מהערעור על הכרעת הדין. כמו כן, ולנוכח הערותיי בנוגע לעונש הראוי בסוג זה של עבירות, בהתחשב בפסיקה באשר לחומרת העבירה של הכנסת כספי אויב לאזור (עד"י 1704/14 התביעה הצבאית נ' בלאונה), הסכימו הצדדים כי העונש שנגזר על המשיב הינו עונש מקל. לנוכח זאת, חזרה בה ההגנה מערעורה על חומרת העונש והצדדים הסכימו כי עונשו של המשיב יוחמר כדלקמן:

עונש המאסר בפועל יעמוד על תקופת מאסר כימי מעצרו, היינו כ-17 חודשים בפועל, וזאת חלף העונש שנגזר בערכאה הראשונה. כמו כן, הוסכם כי עונש הקנס יוחמר ויועמד על 30,000 ₪.

כבר ציינתי בעבר, בעניין בלאונה, את הצורך בהטלת קנסות משמעותיים ובהחמרת הענישה ככלל בעבירות שעניינן הכנסת כספי טרור לאזור. בהקשר זה אני סבור כי ככלל, עונש הקנס ראוי שלא יפחת מסכום הכסף שהועבר בפועל. בהתאם לכך, גזר הדין שניתן בערכאה הראשונה שגוי הן במתחם שנקבע באשר לעונש המאסר בפועל הראוי, והן במרכיב הקנס. כאן המקום לציין כי למשיב עבר פלילי מכביד אשר הצדיק החמרה בעונשו מעבר לעונש שנגזר בערכאה הראשונה.