עד"י 1105/17

ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש הצבאי בשומרון (בפני כב' סגנית הנשיאה סא"ל הילית בר-און-ביבר) בתיק מס' 1153/16  מיום 11.12.16

ההליך בערכאה הראשונה

המערער הורשע, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, הכנסת כספי אויב לאזור, וניסיון לסחר בציוד מלחמתי. לפי כתב האישום המתוקן שבו הודה, בשנת 2015 החל המערער לעמוד בקשר עם פעיל טרור ברצועת עזה, והתגייס לחולייה של גדודי חללי אל אקצה, שמטרתה הייתה פעילות חבלנית. לבקשת הפעיל מעזה, ניסה המערער להשיג רובה 16-M, גייס פעיל נוסף לחוליה, ניסה לגייס אדם נוסף, והסכים לקבל 15,000 דולר כדי לרכוש בהם נשק, מחסניות ורכב גנוב, שישמשו לפעילות חבלנית. תוכנית זו לא יצאה לפועל בשל מעצרו של המערער. במסגרת הקשר עם רצועת עזה, קיבל המערער לידיו 3,000 דולר, לשימושו הפרטי. עוד הורשע המערער בכך שבאוגוסט 2015 ניסה לרכוש אקדח, החזיק באקדח מספר ימים, בדק אותו אך החזירו למוכר בטענה שאינו תקין.

בבית המשפט קמא הציגו הצדדים עונש שהוסכם ביניהם, הכולל 24 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 2,000 ₪. הם נימקו את ההסדר בעברו הנקי של המערער, הודאתו באשמה, והעובדה שניסה להשיג את האקדח האמור לא לצורך פעילות חבלנית אלא כחלק מסכסוך בין משפחתו לבין משפחה אחרת, במסגרתו נהרג אחד מאחיו של המערער.

השופטת הנכבדה, סא"ל הילית בר-און-ביבר הביעה מורת רוח רבה מן העונש המוסכם, משום שהוא קל מאד, ואינו משקף את חומרת מעשיו של המערער ואת העובדה, שרק מעצרו מנע את קידומה של התוכנית לבצע פעילות טרור מסוכנת. בסופו של דבר הסכימה השופטת קמא לכבד את עיקרו של הסדר הטיעון. היא גזרה על המערער את עונש המאסר בפועל שהוסכם, אך לאור העובדה שהמערער קיבל לידיו שלא כדין 3,000 דולר, החמירה ברכיב הכספי של העונש, וחייבה אותו בתשלום קנס של 11,000 ₪.

ההגנה הגישה ערעור על הסטייה מהסדר הטיעון בנוגע לרכיב הקנס בעונשו של המערער.

הטיעונים בערעור

בדיון בערעור הציגו הצדדים הסדר טיעון חדש, ולפיו יישאר רכיב המאסר כמות שהוא, אך הקנס יופחת ויעמוד על 6,000 ₪.

התובע הנכבד טען, כי גם לדעת התביעה ההסדר שהושג מקל מאד עם המערער, ואינו משקף רמת ענישה ראויה לעבירות שבהן הורשע המערער. התביעה הפיקה לקחים מן המקרה אך הם צופים פני עתיד. בגלל הסתמכותו של המערער על ההסדר, והצורך להגן על מוסד הסדרי הטיעון גם במחיר קיומו של הסדר שנראה שגוי, החליטה התביעה להותיר את עונש המאסר על כנו, אך קירבה את הקנס לסכום שהיה ראוי לבקש בערכאה הראשונה.

הסנגור ביקש שאכבד את ההסדר החדש שהושג עם התביעה. לטענתו, המערער נקלע לפעילות החבלנית בשל קשיים כספיים. הוא ביקש עזרה ומי שנחלץ לעזרתו התנה את הסיוע הכספי בביצוע פעילות בחוליה חבלנית. שלושה מאחיו של המערער כלואים, ואח אחר נהרג במסגרת סכסוך משפחות, כך שמשפחתו של המערער מתקשה להתפרנס. למערער ילד הסובל מבעיות רפואיות קשות, עבר מספר ניתוחים וצפוי לעבור ניתוחים נוספים בבית החולים הדסה. עברו של המערער נקי, והוא היה בעל אישור לעבוד בישראל. זו הסתבכותו הראשונה של המערער עם החוק ומעשיו נמשכו זמן קצר בלבד.

דיון והכרעה

אקדים ואומר, כי אני מסכים עם פסיקתה של השופטת קמא, שההסדר שהוצג בפניה מקל במידה רבה מדי עם המערער, ונטיתי לאשר את החלטתה לסטות מהסדר הטיעון. אולם הצגתו של הסדר טיעון חדש בשלב הערעור, שבו התקרבו הצדדים במידה ניכרת לעבר העונש שגזר בית המשפט קמא, היא נסיבה שיש לתת לה משקל רב. היא מקטינה את שיעור הסטייה של העונש המוסכם מן העונש הראוי ומן העונש שגזר בית המשפט קמא בסופו של דבר.

בנסיבות אלה, ולאור הנימוקים שהעלתה התביעה, אני מכבד את הסכמת הצדדים ומקבל את הסדר הטיעון החדש.  

בסוף הדברים, אך לא בשוליהם, ראיתי לנכון להעיר שלוש הערות: