עגם מוסכים וניגררים בע"מ נ' י.ד. עשוש תשתיות בע"מ

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה כספית על סך של 8,028 ₪ . אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת רכשה מן התובעת "רכין" המוכנה "אמבטיה" שהינו מעין "עגלה" לנשיאת משאות המחוברת לרכב, המכונה "סוס". ההזמנה בוצעה בחודש 06/07 והעגלה נכנסה לשימוש בחודש 9/07.

2.כמו כן אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 4.11.07 פנתה הנתבעת לתובעת בקריאה לבוא ולתת לה שירות בשטח בגין תקלה שארעה לה בשעת העבודה. אין מחלוקת כי העגלה וכן הרכב "הסוס", היו תקועים אותה העת בשטח העבודה במחצבה מרחק לא מבוטל ממקום עסקה של התובעת. נציגים של התובעת הגיעו למקום, ביצעו עובדה שטח וגררו את ה"עגלה" לצורך תיקונה.

3.המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה על מי מהם לשאת בעלות התיקון וכן מה העלות הסבירה.

4.הנתבעת טוענת כי אינה נדרשת לשלם עבור התיקון שכן מקור התקלה הוא בייצור לקוי של ה"עגלה" וכן כי כל הפעולה מצויה בתוך האחריות שנותנת התובעת למשך שנה מיום המסירה. ראיה לכ היא העובדה כי התקלה התרחשה בתוך חודשיים וחצי מיום המסירה. עוד מציינת הנתבעת כי התקלה אשר נגרמה בעטיה של התובעת גרמה לה להוצאות רבות ולהפסד הכנסה.

5.התובעת אינה מכחישה קיומה של אחריות למשך שנה מיום המסירה, אך טוענת כי לא מדובר באירוע הכלול באחריות. מדובר במקרה בו נתקעה ה"עגלה" כתוצאה מתקלה במערכת של ה"סוס" . החלקים אשר ניזוקו המופיעים בחשבונית של התובעת הינם חלקים אשר אינם כלולים באחריות וניזוקו בשעת ניסיונות החילוץ.

6.ראשית אבקש לשוב ולהביע את צערי כי מחלוקת זו לא נפתרה על ידי בורר או מומחה, שכן דומה בעיני כי שורש העניין הוא מחלוקת מקצועית מה המנגנון אשר החל את התקלה והשקיעה בחול. האם מדובר בתהליך אשר החל כתוצאה מתקלה ב"סוס" או לחילופין ב"עגלה".

7.מטעם התובעת העיד מר רוני שומרון מנהל עובדה אצל התובעת אשר העיד על עצמו כי מומחיותו הינה בתחום מערכות אויר. מר שומרון הגיע לשטח על מנת לראות ולאתר מה הבעיה. לדבריו מקור הבעיה ב"סוס" (הכל בעמ' 2 לפרוטוקול).

בחקירתו הנגדית הסביר מק שומרון שני מנגנונים. מנגנון שסתום מקסי. על פי עדותו מדובר בשסתום אשר נועד לשחרר את הברקסים ולאפשר לשנע את ה"עגלה" כאשר אינה מחוברת ל"סוס".אם לא מגיע מספיק אויר מן ה"סוס" לשסתום השסתום לא עובד. לדבריו כאשר הגיע לשטח לא מצא כל תקלה ב"עגלה", אך מצא כי לא עובר מספיק אויר מן ה"סוס" לשסתום וכי לחץ האוויר אשר מגיע הינו חלש מאוד דבר אשר גרם לשסתום להיתקע.

המנגנון השני אשר הוסבר על ידו הינו בקשר לרגלים של העגלה. הרגלים נועדו על מנת לאשפר ל"עגלה" להישען עליהן, כאשר אינה מחוברת ל"סוס". על מנת לנתק את ה"עגלה" מן ה"סוס", יש להעמיד את העגלה על הרגלים, אחרת העגלה ממשיכה להישען על הסוס והסוס לא יכול לצאת החוצה. במקרה זה לשיטתו "בגלל שהוא התחפר וכשאתה מתחפר הגובה של הסוס יורד למטה, אז הוא מוריד גם את הרגלים לחול. כשהם ניסו למשוך את העגלה עם השופל, כל הרגליים התעקמו כי הוא כבר הגיע לחול." (פרוטוקול עמ' 4 ש' 13-15).

8.באשר לרגלים נחקר גם המצהיר הנוסף מטעם התובעת מר אילן בן חמו, מנהל המפעל. מר בן חמו העיד בקשר לאורך הרגלים. לדברים המינימום הוא בגובה של 250 מ"מ מן הרצפה, אך הם נוהים לעשות 300 מ"מ מן הרצה על מנת לאפשר מעבר "במפרים".

9.מטעם הנתבע העיד מר עשוש יאיר. לדבריו לא נכח בכל מהלך החילוץ, לא נכח בעת בדיקת ה"סוס ורק לאחר החילוץ הביא איש טכני מטעמו. לדבריו לאחר החילוץ המשאית, ה"סוס", הייתה במוסך היבואן אשר אמר כי היא תקינה לחלוטין. יש לציין כי נהג ה"סוס" לא העיד וכן לא הובאה כל ראיה מטעם אותו מוסך.

לדבריו רגלי ה"עגלה" הותקנו כשהן נמוכות מידי. שכן, ראיה היא כי לאחר שקוצרו ה"עגלה" כלל לא נתקעה. לדבריו מרגע שרכשו את ה"עגלה" היא הרבתה להיתקע בגלל רגלים לא תקינות וכן מציין כי מעצם טיבה העבודה עם משאית היא עבודה בחול ובתנאי שטח קשים.

10.לאחר ששמעתי את כל העדויות, הנני קובעת כי הוכח לפני על פי מאזן ההסתברויות כדלהלן-

א.לא הוכח לפני כי רגלי ה"עגלה" היו קצרות מן המקובל. הנתבעת טוענת באמצעות מנהלה כי במשך החודשיים וחצי מאז רכישת ה"עגלה" סבלה מקשיים בגין הרגלים הקצרות. כמו כן היא טוענת כי הדבר מצוי בגדר האחריות. אין לפני כל הצהרה או תיעוד בדבר פניה כלשהיא לתובעת להצביע על התקלה הנטענת. איני מוצאת גם כי עצם העובדה כי רגלי העגלה התעקמו יש בה כדי להצביע על העובדה כי היו קצרות מידי. לא העיד נהג המשאית בדבר תנאי השטח באותו מקום.

ב.באשר לשסתום. טוען העד מטעם התובעת כי לא עבר מספיק לחץ אויר מן ה"סוס". עובדה זה לא הוכחה כנדרש. אין כל תיעוד מן השטח באשר לכך. ההפך הוא במסמך "ב" של התובעת מצוין ליד סעיף ה"שסתום" – אחריות טוען העד מטעמה כי מדובר מרישום לצורך בדיקת שאלת האחריות. עניין זה לא הוכח. אין כל רישום כי לבסוף נקבע כי אין אחריות ומדוע.

11.לאור האמור לעיל יש לקבוע אילו סעיפים מתוך החשבונית שהוצאה על ידי התובעת על הנתבעת לשלם.

א.שעות עבודה, עבור נסיעה וחילוץ. התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת בגין 20 שעות עבודה עבור נסיעה וחילוץ מבאר יעקב. ראשית יש לציין כי במסוף לחיוב זה ישנו חיוב עבור שעות עבודה בפועל ובכלל זה 12 שעות עבודה בגין העובדות עצמן. משמע מדובר בחיוב בגין זמן נסיעה והשהות בלבד ולא זמן עבודה. לא הובהר לי מדוע נדרשו לנסוע שני אנשים. כמו כן לא הובהר החישוב של 20 שעות עבודה. לפיכך הנני קובעת כי החיוב יעמוד על 8 שעות עבודה בלבד עבור הנסיעה והחילוץ.

ב.לא הוכח לפני כי השסתום מחוץ לאחריות. לפיכך יש להפחית את החיובים בגין תיקונו.

ג.הנני מאשרת את החיובים בגין תיקון הרגליים.