עברי נ' מ. מ. רמת ישי ואח' - פסקדין
|
ת"א בית משפט השלום נצרת |
38450-05-13
12.8.2013 |
|
בפני : ערפאת טאהא |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: דוד עברי |
: 1. המועצה המקומית רמת ישי 2. אביה בן אריה (עו"ד) 3. עופר בן אליעזר |
| פסק-דין | |
פסק דין
התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה כספית על סך 200,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב העיכוב בהנפקת תעודה על ידי הנתבעת מס' 1 לרישום זכויותיו בנכס מסוים בלשכת רישום המקרקעין. לטענתו, הנתבעים חברו יחד כדי שלא להנפיק עבורו את התעודה ובכך גרמו לו נזקים בהיקף העולה על 2,000,000 ₪, אך לצרכי אגרה הוא העמיד את התביעה על סך 200,000 ₪.
מטעם הנתבעים הוגשו שתי בקשות לסילוק התביעה על הסף בטענה, כי התביעה מוקדמת מדי וכי הגשתה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. לטענתם, תביעה בנוסח כמעט זהה הוגשה בעבר לבית משפט השלום בנצרת במסגרת ת"א 53413-06-12 והועברה לבית משפט השלום בעפולה. במסגרת ההליכים שהתנהלו בתיק הקודם, ניתן על ידי בית משפט השלום בעפולה (כב' השופטת יפעת מישורי) פסק דין המורה על מחיקת התביעה. באותו פסק דין נקבע, כי הסעד של מתן צו עשה שנכלל בתביעה הקודמת לחייב את המועצה להנפיק תעודה כאמור אינו בסמכות בית משפט השלום אלא בסכמות בית המשפט לעניינים מנהליים, וכי התביעה לסעד כספי בגין הנזקים הנטענים על ידי התובע מוקדמת מדי שכן לא ניתן לדון בטענות לעניין הנזק בטרם נקבע על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים שהתובע זכאי לתעודה הנטענת. פסק דין זה, כך נטען, מחייב את התובע ומונע ממנו להגיש את התביעה במתכונתה הנוכחית.
התובע הגיש תגובה בה הוא הסכים למחיקת התביעה, אם כי ביקש שלא לחייבו בהוצאות. בתגובה טען ב"כ התובע, כי בעת הכנת התביעה הוא לא היה ער להליך הקודם שהתנהל בין הצדדים ולפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת מישורי. לדבריו, על אף שהוא אינו מסכים עם פסק הדין של בית משפט השלום בעפולה, הרי משלא הוגש ערעור על אותו פסק דין, הוא מקבל את הקביעות שם, ועל כן מסכים התובע למחיקת התביעה.
נוכח הסכמת התובע למחיקת התביעה ונוכח הטענות שהועלו בשתי הבקשות לסילוק התביעה על הסף, הנני מורה על מחיקת התביעה בתיק זה.
לעניין החיוב בהוצאות, העובדה שב"כ התובע לא היה ער לפסק הדין שניתן בהליך הקודם, אינה מהווה טעם המצדיק אי פסיקת הוצאות לחובת התובע. הכלל הוא שבעל דין שזכה במשפט זכאי שייפסקו לטובתו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. במקרה דנן, לא מצאתי כל נימוק הצדיק סטייה מן הכלל ואי פסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד.
אשר על כן, הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעים 1 ו- 3 ביחד הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ וסכום זהה ולנתבע מס' 2.
ניתן היום, ו' אלול תשע"ג, 12 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|