עבידאת ביסאן נ' עמותת נשים אומליסון

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 29.6.11, ואשר הורה על מחיקת התביעה לאחר שהתובעת לא קיימה החלטות שיפוטיות.

תקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב -1991 קובעת כי בקשה לביטול פסק דין ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שפסק הדין הומצא לידי הצד המבקש את ביטולו. מכאן שהמועד להגשת בקשה לביטול פסק דין הוא מועד שקבוע בחיקוק.

בהתאם להוראות תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין רשאי להאריך מועד שנקצב בחיקוק, מטעמים מיוחדים שירשמו.

בתי הדין לעבודה נוקטים במדיניות המעדיפה בירור המחלוקות לגופן בין בעלי הדין ובגישה סלחנית, ההולמת את ייעודם ואופים של בתי הדין לעבודה, אף בבחינת הטיעונים לקיומו של "טעם מיוחד" המצדיק מתן הארכת מועד. נפסק, שגישה זו תועיל למבקש רק כאשר יוכיח, כי הסיבה לעיכוב בהגשת הבקשה נעוצה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתו או ששיקולי הצדק מחייבים את שמיעת הבקשה. (ע"א 3/99, פרומקין ולדימיר נ' ב.נ.ל - סחר בינלאומי ונכסים בע"מ, ניתן ביום 28.3.99).

בקשת התובעת הוגשה רק ביום 14.11.11 כארבעה חודשים לאחר מתן פסק הדין, מבלי שצורפה לה בקשה להארכת מועד, מבלי לנמק את השיהוי הרב שחל ומבלי להצביע על טעם מיוחד כלשהו. כמו כן, הבקשה אף אינה מצביעה על נימוקים ענייניים כלשהם המצדיקים ביטול פסק הדין.

בנסיבות אלה, הבקשה הוגשה באיחור ניכר ודינה להידחות.

הבקשה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 750 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים. פסק הדין מיום 29.6.11, יישאר על כנו.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ב, 27 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: