עבדע נ' חוסיין - פסקדין

החלטה

המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה על סכום קצוב בת 40,000 ₪, בציינה, בכתב התביעה, כי העבירה מחשבון הבנק שלה לחשבון המבקש, 40,000 ₪, ביום 15/12/2008, כהלוואה.

למרות שפנתה פעמים רבות למבקש לסלק חובו, לא נענו פניותיה באופן ענייני, ומכאן התובענה.

המבקש הגיש התנגדות הנסמכת בתצהירו ובתצהיר בנו.

בעוד כתב התביעה אינו מפרט את טיב הקשר המשפחתי לשעבר בין הצדדים, מציין תצהיר המבקש, כי המשיבה הייתה נשואה לבנו בורהאן, למן יום 17/04/2009 עד יום גירושיהם, 02/06/2010.

המבקש מצהיר, כי אכן העבירה המשיבה, במועד המפורט לעיל את הסכום הנקוב לעיל לחשבונו.

המבקש מציין, כי כלל וכלל לא מדובר בהלוואה שהלוותה המשיבה לו, אלא, בסכום אשר העבירה היא ובנו בורהאן, מרצונם החופשי לסילוק חלק מהוצאות החתונה של הבן והמשיבה, אותם מימן המבקש.

חשבון הבנק ממנו הועבר הסכום אל המבקש, היה, אותה עת חשבון משותף למשיבה ולבנו של המבקש, הן לפני והן אחרי נישואיהם.

עפ"י המוצהר, מרבית התקבולים באותו חשבון הופקדו ע"י הבן בורהאן.

ביום מן הימים שלפני חתונת הזוג הצעיר, סוכם, בין הבן והמשיבה, להעביר את אותם 40,000 ₪ לחשבון המבקש.

כיון שלמשיבה ולבן לא היה כסכום המוסכם, נטלה המשיבה הלוואה על דעת הבן והעבירה הסכום לחשבון המשיב.

פירעון ההלוואה שנטלה המשיבה אמור היה להתבצע באמצעות הפקדות שהפקיד הבן ואכן כך היה, עד אשר התגרשו השניים.

התצהיר מפרט את עלויות המתחייבות ממימון ענייניים שונים של המבקשת והבן, לרבות הוצאות החתונה, רכישת רכב ועוד, בסכום כולל של כ 150,000 ₪.

תצהיר הבן דומה בפרטיו לתצהיר האב, והוא תומך את תצהיר האב בעובדות השונות זהות לחלוטין לאלו המוצהרות ע"י המבקש.

ביום 06/12/2011 עמד המבקש לחקירה נגדית על תצהירו והעיד, על הסיבות לאותה העברה הבנקאית מן המשיבה לחשבונו ונתן הסבר מניח את הדעת לכל שאלה שנשאל אודות המימון שמימן לצורך רכישת רכב, הכנות לחתונה, וכיוצב"א.

המבקש שב והעיד, כי העברתם של 40,000 ₪ האמורים כיסה רק חלק מהעלות הכוללת בה נשא הוא בשל ההכנות לנישואין והטקס החתונה עצמו.

אותו יום לא התייצב הבן בורהאן לדיון, אלא, נחקר על תצהירו במועד הנדחה, ביום 18/12/2010.

הבן בורהאן העיד, כי נהג להפקיד את השתכרותו מהעבודה בחשבון המשיבה. העיד, כי הוא וגרושתו היו מאורסים 3 שנים, כי מצבה הכלכלי לא היה טוב ולכן החליטו יחדיו ליטול הלוואה, למימון ההוצאות המתחייבות מרצונם להקדים הנישואין, לרבות רכישת רכב.

בורהאן העיד, כי המשיבה הלכה לבנק, התקשרה אליו משם, לאחר שנטלה 40,000 ₪ מן הבנק, אמרה לו, כי מפחדת היא ללכת עם סכום כזה.

סיכומי המבקש מציינים, כי הגירושין בין בנו לבין המשיבה הסתיימו באופן שכל מחלוקות העבר ביניהם הוכרעו זה מכבר ולא היו בפיה טענות כנגד המבקש ובנו מעת שכך היה.