עבדאללה נאא'ר נ' ע.ר. צים שווק ישיר בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

1.בפני ערעור על פסק דינה של כב' הרשמת חנה שניצר-רהב בתיק עב 4250/09 מיום 2.5.10 (להלן "פסק הדין"), בו חויבו המשיבות לשלם למערערים- 17 פליטים סודניים, שכר עבודה ופדיון ימי חופשה בגין עבודתם במרכולי המשיבה 1 (הידועים כרשת "מחסני כמעט חינם").

2.לטענת המערערים טעה בית הדין קמא כאשר לא חייב את המשיבה 1 בפיצויי הלנה מלאים ומוגדלים מהמועד לתשלום השכר עד לתשלומו בפועל;

ולחילופין טעה כאשר לא חייב את המשיבה 1 בפיצויי הלנה מופחתים מהמועד לתשלום השכר ועד למועד תשלומו לפי פסק הדין ובפיצויי הלנה מלאים מהמועד לתשלום על פי פסק הדין ועד לתשלומם בפועל;

ולחילופי חילופין טעה בית הדין קמא משלא חייב את המשיבה 1 בהפרשי הצמדה וריבית מהמועדים לתשלום השכר ועד למועד התשלום לפי פסק הדין ובפיצויי הלנה מלאים מהמועד לתשלום על פי פסק הדין ועד לתשלומם המלא בפועל.

3.לטענת המערערים טעה בית הדין משלא חייב את המשיבה 1 בפיצויי הלנה על אף שהמשיבה 1 לא העלתה כל טענה בכתב הגנתה בנוגע לאי חיובה בפיצויי הלנה.

4.המערערים טוענים כי מסקנת כב' הרשמת שלא לחייב בפיצויי הלנה מהטעם ששכרם של המערערים לא שולם בשל חילוקי דעות שיש בהם ממש, אינה נכונה, משלא היה "ממש" בחילוקי הדעות בין המשיבות למערערים בשאלת זכאות המערערים לשכר שנתבע על ידם.

5.עוד טוענים המערערים כי טעה בית הדין קמא כאשר לא חייב את המשיבה 2 בפיצויי הלנה מלאים ומוגדלים מהמועד לתשלומו של כל שכר ועד למועד תשלומו המלא בפועל, וזאת על אף שהמשיבה 2 לא העלתה כל טענה בנוגע לאי חויבה בפיצויי הלנה.

6.לטענת המערערים טעה בית הדין קמא משקבע כי אופן ניהול ההליך על ידי בא כוח המערערים לא אפשר ניהול מהיר של ההליך ובשל כך מוצדקת הפחתת פיצויי ההלנה.

7.לבסוף טענו המערערים כי משמצא בית הדין קמא לחייב את המשיבה 2 בפיצויי הלנה מופחתים בשיעור של 125%, טעה משחייב בפיצויים מופחתים אלו רק בעבור התקופה שעד למועד התשלום על פי פסק הדין ולא עד למועד תשלומם המלא בפועל.

8.בדיון שנערך בפני ביום 28.11.11 הוסיף ב"כ המערערים כי כב' הרשמת לא פרטה מה המחלוקת אשר יש בה ממש.

לטענת המערערים, אמנם ציינה כב' הרשמת כי המשיבה 1 כפרה בהיותה מעבידתם של המערערים, אולם היא לא קבעה כי טענה זו היא המחלוקת בשלה אין לחייב בפיצויי הלנה. כב' הרשמת חייבה את המשיבה מכוח אחריותה כמשתמשת.

9.בנוסף טען ב"כ המערערים במעמד הדיון כי טעה בית הדין קמא כשלא פסק הפרשי הצמדה וריבית. לטענתו, על פי הפסיקה (רע"א 6842/96), יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית לסכום שנפסק.

10.ב"כ המשיבות טען במסגרת הדיון מיום 28.11.11, כי אין להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

לטענת ב"כ המשיבות, הייתה מחלוקת כנה באשר לצורת ההעסקה וכב' הרשמת קיבלה את הטענה כי המשיבה 1 ביצעה מיקור חוץ.

הכרעה

11.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, אני קובע כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי בלבד, כפי שיפורט להלן.

המשיבה 1

12.בפסק הדין נדונה בהרחבה סוגיית פיצויי ההלנה ונפסק באשר למשיבה 1 כדלקמן:

"טיעונה של הנתבעת 1 היה כי התובעים כלל לא היו עובדיה. הגם שהנתבעת 2 (צ"ל הנתבעת 1, מ.ש.) לא העלתה טענות לעניין אי חיובה בפיצויי הלנה, אלא בשלב הסיכומים, הרי שנוכח המחלוקת שיש בה ממש, אין לחייבה בפיצויי הלנת שכר..."