עבדאלגני ואח' נ' טקורה ואח' - פסקדין

פסק דין

פתח דבר

בפני תביעה כספית, בגין נזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מאירוע תאונת דרכים מיום 14.04.13.

טענות הצדדים

על פי טענת התובעים, עת היה רכבם בחניה, במצב בלתי מאויש, נסע לפתע נהג רכב הנתבעים לאחור, ופגע ברכבם.

התובעים צירפו חוות דעת לכתב התביעה ולפיה, הנזק הישיר שנגרם לרכבם, הינו בשיעור של 8,854 ₪, בנוסף לירידת ערך בסך של 2,471 ₪. כן צירפו התובעים חשבון שכ"ט שמאי בסך של 1,000 ₪.

לטענת התובעים, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים, ומבקשים להורות על קבלת התביעה, ופיצוים בגין הסכומים הנ"ל.

הנתבעים שללו גרסת התובעים לתאונה ולטענתם, ביום התאונה, רכבם לא פגע ברכב התובעים. לטענתם, עד מטעם התובעים ניגש אל הנתבע 1, דפק בחלון ואמר לאחרון כי פגע ברכבו, אולם טען הנתבע 1 כי לא הוא שגרם לנזק הנטען.

הנתבעים מבקשים להורות על דחיית התביעה.

דיון ומסקנות

בתאריך 19.02.14 התקיים דיון בפניי בו העיד מטעם התובעים העד אוסאמה עבד אלגני (להלן: "העד"), אשר שהה בקרבת מקום התאונה, והנתבע 1. לאחר ששמעתי את העדים, אני קובעת כי התובעים עמדו בנטל להוכיח את תביעתם. הכול מהנימוקים שיפורטו.

בתחילת עדותו, ולשאלת ב"כ התובעים, זיהה העד באולם הדיון את הנתבע 1, אשר נהג ברכב הנתבעים ביום התאונה. בעדותו תיאר העד את הנסיבות אשר הובילו להתרחשות התאונה (עמ' 2 ש' 13-18). חקירתו הנגדית של העד לא הצליחה למוטט את גרסתו, לעניין אופן התרחשות התאונה. עדותו של העד הייתה עדות עקבית, מהימנה וללא סתירות, ואני נותנת בה אמון מלא, במיוחד ועדותו לפיה נכח באותו יום בעסק שבבעלותו, וראה את התאונה ממרחק 10 מ' בלבד, לא נסתרה. לא זו אף זו, תשובותיו של העד בחקירתו הנגדית חיזקו את גרסתו לעניין התאונה (עמ' 3 ש' 18-23).

מעבר לאמור לעיל אוסיף, כי בניגוד לטענות ב"כ הנתבעים בסיכומיו, לא ראיתי כי במקרה דנן, יש לעד נגיעה אישית לתובעים, ככל ועדותו בעניין זה היתה עדות אמינה ותשובותיו בחקירתו הנגדית מקובלות עליי (עמ' 3 ש' 1-6). העובדה כי לעד יש שם משפחה דומה לשם משפחת התובעים, או כי הוא מכיר את התובע ובני משפחתו לאור קירבת העסק שלו למקום העסק של התובעים או מקום עבודת התובעת 2, אין בהם כדי להוכיח שלעד יש נגיעה אישית לתובעים.

מנגד, העיד בפניי הנתבע 1, אשר נהג ביום התאונה ברכב הנתבעים. הנתבע פרס את גרסתו לנסיבות אירוע התאונה (עמ' 4 ש' 14-21). בעדותו של הנתבע 1 התגלו סתירות שיש בהם לפגום במהימנות גרסתו. כך לדוגמא, על אף שבעדותו הראשית טען הנתבע 1 כי נסע בכביש ישר לא חזר אחורנית, אלא ולשאלת בית המשפט, אישר האחרון כי עמד לפני עליה, וכי הרכב חזר אחורה (עמ' 6 ש' 25-28). זאת ועוד, בחקירתו הנגדית השיב הנתבע 1 מחד כי הבחין על רכב התובעים את הנזק שמופיע בתמונה (ת/1), ואישר כי זה היה נזק "טרי", כאשר מנגד, אישר כי לא ראה אם פגע ברכב התובעים אם לאו (עמ' 5 ש' 16-21).

הסתירות בגרסתו של הנתבע 1 לגבי אירוע התאונה, כפי שציינתי לעיל, יש בהם כדי להעלות סימני שאלה לגבי נכונות גרסתו של האחרון לעניין אירוע התאונה, ובכך, יש להביא להעדפת גרסתם של התובעים, לעניין התאונה, אשר לא התגלו בה סתירות, על גרסתו של הנתבע 1.

לאור האמור, ולאחר שבחנתי טענות וראיות הצדדים לגופם של דברים, באשר לאופן התרחשות התאונה, באתי לכלל מסקנה, כי הנני מהעדיפה את גרסת עד התובעים, באשר לאופן התרחשות התאונה, אותה מצאתי כגרסה מהימנה, עקבית, ומשכך רואה אני לקבלה, גרסה אותה אני מעדיפה על גרסת הנתבעים, אשר ראיתי לדחותה.

באשר לנזק, התובעים צירפו חוות דעת שמאי לגבי הנזקים שנגרמו בתאונה, לרבות בגין ירידת ערך הרכב וכן בגין שכ"ט השמאי. לאור מנגנון התאונה ונסיבות התרחשותה, מצאתי כי הנזקים על פי חוות דעת השמאי לאור מיקומם, משתלבים עם גרסת התובעים לאופן התרחשות התאונה, כאשר הנתבעים לא הגישו כל חוות דעת נגדית מטעמם, לנזקיהם של התובעים, ואף בחרו לא לחקור את השמאי על חוות דעתו הנ"ל. בכך, אני מאמצת את מסקנותיו של השמאי כפי שעלו בחוות דעתו, באשר לנזק שנגרם לרכב התובעים, אשר לא נסתרה על ידי הנתבעים. יחד עם זאת, ולאור הצהרת ב"כ התובעים בדיון בפניי (עמ' 6 ש' 17-18) , שכ"ט השמאי של התובע יעמוד על סך של 900 ₪ בלבד.

סוף דבר

אי לכך, אני מקבלת את התביעה, באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעים, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, הסך של 12,225 ₪ בצירוף אגרת בית משפט בסך של 751 ושכ"ט עו"ד בסך של 2,164 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין לידי הנתבעים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.