עבדאל קאדר נ' ביאדסה - פסקדין

החלטה

ביום 1/5/2013 לבקשת התובע, ניתן פס"ד כנגד הנתבע בהעדר הגנה.

ביום 6/1/2014 הגיש המבקש בקשות לסעדים אלו: הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פס"ד, ביטול פס"ד, עיכוב ביצוע פסה"ד.

בו ביום ניתנה החלטה, המורה למבקש להמציא העתק בקשתו לצד שכנגד, מזמינה את תשובת התובע ומאפשרת שכלולו של עיכוב ביצוע פסה"ד באמצעות הפקדה בת 3,000₪ בתיק ההוצל"פ, בו מבוצע פסה"ד.

בקשת המבקש (38 עמודים) נסמכת בתצהיר המבקש המצהיר, כי אודות פסה"ד נודע לו לראשונה ביום 5/12/2013 לאחר שקיבל אזהרה בתיק ההוצל"פ שנפתח לביצועו.

המבקש מצהיר, כי ביום 25/7/2012 הגיש התובע תביעה כספית כנגדו, בגין הלוואה, בסה"כ ע"ס 9,405₪ (כתב התביעה בתיק זה הוגש ביום 1/11/2012 – ש.ר).

המוצהר, כי מעולם לא נטל הנתבע מהתובע הלוואה כלשהי ואף לא נחתם ביניהם הסכם כלשהו.

עפ"י המוצהר, התובע הינו חלפן כספים והשקים נשוא כתב התביעה נמסרו לו לפירעון.

המבקש מצהיר, כי לא קיבל תמורה כלשהי תמורת פירעון השקים שנותרו בחזקתו של התובע וכל אימת שפנה לקבלם בחזרה, נענה בהתחמקויות ובתירוצים שונים (שלא פורטו בתצהיר – ש.ר).

חלק נכבד "מהעובדות המוצהרות" שבתצהיר אינן בגדר עובדות, אלא, דעתו של המצהיר ומסקנותיו מאירועים שונים.

תשובת המשיב (13 עמודים) מציינת, כי כתב התביעה הוגש ביום 1/11/2012 ולא כאמור בבקשת המבקש.

עוד מציינת התשובה, כי משלוח כתב התביעה והזמנה לדין נעשו לכתחילה באמצעות רשות הדואר אולם, הוא "לא נדרש" ע"י הנמען ומשכך היה, הועבר ביצוע המסירה לחוקר פרטי, אשר ביום 4/2/2013 איתר את המבקש ומסר את כתב התביעה לידי אחיו של המבקש, המתגורר עימו, באותו בית, והאח חתם על גבי אישור המסירה (נספח ב').

מן המקובץ מסכם המשיב, כי הטענות לגבי אי המצאה הן "טענות סרק שקריות".

בדומה, נאלץ התובע להזקק לשירותי חוקר פרטי בשנית, על מנת להמציא למבקש את האזהרה לחייב בתיק ההוצל"פ, זאת נעשה על ידו ביום 5/12/2013 (נספח ד') ממנו עולה, כי אף בזו הפעם בוצעה מסירה לידי אחיו של המבקש (וסים) אולם בזו הפעם סירב האח לחתום על גבי אישור המסירה.

באשר לטענות המבקש לגופו של עניין, מציינת התשובה, כי אין מחלוקת, כי המבקש מסר למשיב שקים לפירעון ואין זה מפתיע, כי לא קיבל את השקים לידיו באשר טרם שילם את התמורה שנמסרה לו במעמד מסירת השקים.

תשובת המבקש לתשובת המשיב, מיום 6/2/2014 מציינת, כי יש למחוק את תשובת המשיב בהעדר תצהיר לאימות עובדותיה. מציעה לזמן את השליח ולהיחקר על תצהירו, תוהה תהיות שאינן ממן העניין ביחס לשקים שנותרו אצל המשיב, אך לא הוצגו לפירעון.

התשובה מתעלמת לחלוטין מהעובדות, לרבות, תצהירי המוסרים שצורפו לתשובת התובע.

אין כל הכחשה לעניין המסירה באמצעות בן משפחה הגר עימו, כפי שניתן היה לצפות לאחר תשובתו של התובע הוגשה יחד עם סימוכין ותצהירים.

מן המקובץ הוא, כי אין ממש בטענת התובע, כי לא ידע אודות הגשת התביעה כנגדו.

על כן, אין מקום לבטל את פסה"ד מחובת הצדק.