עבד אלהאדי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה לאיסור שימוש ברכב. ההחלטה ניתנה ביום 24.8.13, לאחר שלנהג הרכב נרשם דוח המייחס לו עבירות של אי ציות להוראות שוטר, עקיפה נסוכנת ונהיגה בלא רשיון נהיגה תקף.

המבקשת הינה אשתו של הנהג, אשר לטענתה היא בעלת הרכב ה"אמיתית", והיא עותרת לביטול ההחלטה מאחר ולטענתה הרכב משמש את כל בני המשפחה ונחוץ לה במיוחד להסעת בנה החולה במחלת לב. המבקשת הוסיפה בבקשה כי בעלה נהג ברכב כשהיה תחת השפעת סמים(!), וכי הוא סובל מבעיות נפשיות.

עם כל ההבנה למבקשת, לא מצאתי אפשרות לקבלת הבקשה.

ראשית, הרכב כלל אינו רשום על שם המבקשת, ולא הונחה תשתית ראייתי מספקת לקבוע כי היא הבעלים של הרכב ולא בעלה. במצב זה, צודק ב"כ המשיבה ולמבקשת כלל אין מעמד בבקשה.

יתרה מכך, אף אם אראה את המבקשת כבעלים במשותף עם בעלה של הרכב, גם אז אין הצדקה להיעתר לבקשה. מובן כי משנהג הינו לפחות אחד הבעלים ברכב לא מתקיימים התנאים שנקבעו בחוק להתערבות בהחלטת הקצין.

אף הפתח שהותיר המחוקק להתערבות במקרים מיוחדים לפי שיקול דעתי לא מסייע למבקשת, מקום שהנהג שביצע עבירות חמורות הינו בעלה והזיקה ביניהם היא הקרובה ביותר.

הנימוק שמעלה המבקשת הוא הצורך להסיע את בני המשפחה ובעיקר את הבן החולה, אשר הינו אף בנו של הנהג, אשר צריך היה להביא בחשבון את ההיזקקות לרכב, בטרם בחר לנהוג כפי שנהג, תרתי משמע.

צו השעה הוא להילחם בבריונות בכביש ובנהיגה מסוכנת מסוג זה שהפגין הנהג במקרה דנן ואם החשש מתאונה או ענישה ישירה אינה מרתיעה את הנהג, אולי תעשה זאת הידיעה כי כל משפחתו תיפגע מהתנהגותו ולא תוכל לעשות שימוש ברכב ששימש אותו לעבירה.

לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה ואינני סבור שעליי להתחשב בצרכי המבקשת ומשפחתה יותר מאשר עשה זאת בעלה ואב המשפחה, אשר בחר להתעלם מהם.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"ג, 03 ספטמבר 2013.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: