עבד אל חי פריד נ' סמארה כמילה ואח'

פסק דין

1.בתאונת דרכים מיום 31.8.08 היו מעורבים שלושה כלי רכב.

נהג רכב מיצובישי מגנום שנת 02' (להלן: "פריד") נהגת רכב מיצובישי סופר לנסר שנת 96' (להלן: "מנאל") ונהגת רכב ב.מ.ו. (להלן: "כמילה").

כ"א מהשניים הראשונים הגישו תביעה בסדר דין מהיר כנגד האחרונה לפיצוי בגין נזקי הרכוש לכלי הרכב.

2.שתי התביעות אוחדו וכל נהגי כלי הרכב העידו נוכח המחלוקת בשאלת האחריות והנזק.

לגרסת פריד, נהג מכיוון טירה לכוכב יאיר בכביש דו-סטרי בעל שני נתיבים. לפתע סטתה כאמילה שנסעה ממולו בכיוון הנגדי ונכנסה לנתיב נסיעתו. בשל העדר יכולת וזמן מספיק לבלימה ארעה ההתנגשות בין שני כלי הרכב שתוצאתה היתה התדרדרותו של המיצובישי מגנום ופגיעתו בעמוד חשמל.

לגרסת מנאל, נסעה בשעות הערב מטייבה לכיוון ביה"ח מאיר בכ"ס. בסמוך לכניסה לטירה החלה להאיט את רכבה נוכח טנדר שעצר לפניה בפתאומיות, ואז פגע בה רכב שהיה נהוג ע"י כמילה מאחוריה והדפה לגדר.

לגרסת כמילה, נסעה מכיוון טייבה, ובהגיעה לכניסה לטירה ראתה מולה רכב מיצובישי שעצר לפתע. בנסיון למנוע התנגשות האטה את רכבה אלא שאז הגיע רכב מאחוריה, פגע בה והעיפה לצד הנגדי, שם נסע באותה עת רכב מיצובישי מגנום. רכבה הועף כתוצאה מההתנגשות לתוך תחנת הדלק ונתקל בבטון.

לטענתה, נפגע רכבה פעמיים. בפעם הראשונה עת שנהדפה ע"י רכב מאחור, ובפעם השניה עת פגע בה רכב המיצובישי מגנום. כמילה הכחישה כי פגעה ברכב שנסע לפניה והיה נהוג ע"י מנאל.

3.ב"כ התובעים ביקשו לדחות את גרסתה של כמילה, הן משום שלא הוכיחה דבר הפגיעה בחלקו האחורי של רכבה ע"י רכב אלמוני, הן משום שלא דיווחה כלל במשטרה על קיומו של רכב נוסף, והן משום שגרסתה הופרכה בעדויות שני התובעים שתארו מעורבות של שלושה כלי רכב בלבד בתאונה.

ב"כ הנתבעים מנגד ביקש לתת אמון בגרסתה האמינה של כמילה ולקבוע כי התאונה ארעה בשל מהירותו המופרזת של פריד, ואילו גרסתה של מנאל נסתרה מתוך דבריה עצמה.

4.במבחן טענות הצדדים, אני מעדיפה את גרסאות שני התובעים על גרסתה של כמילה.

גם האחרונה אישרה את מיקום שלושת כלי הרכב במקום התאונה עובר להתרחשותה. שני התובעים ועדה נוספת שתמכה בגרסתה של מנאל העידו על מעורבות של שלושה כלי רכב בלבד.

כמילה היתה זו שביקשה לשכנע בדבר קיומו של גורם נוסף, שגרם לסטייתה ולנהיגתה הפוגעת כביכול.

גרסה זו לא הוכחה כלל ואילו לכ"א מגרסאות התובעים בא חיזוק מדברי משנהו, ובלא שתהא ביניהם היכרות מוקדמת.

כאן יצוין, כי כמילה יכלה בנקל להוכיח את טענתה והפגיעה ברכבה, אך בחרה שלא לעשות כן. יתר על כן, בתחילת דבריה ציינה, כי לא פגעה ברכבה של מנאל ואילו לאחר שאלה נוספת בחרה לציין, כי אינה זוכרת. העדר זכרון היה נעוץ בעובדה, כי לאחר פגיעת הטנדר ברכבה, החל האחרון להסתובב והיא לא ידעה מה בדיוק קורה באותה עת. משנשאלה מדוע לא הציגה את תמונות הנזק לרכבה תלתה את האשם בכך בבא כוחה.

כאן המקום לציין, כי הנתבעת הנ"ל עשתה רושם של מי שמבקשת להתנער מאחריותה תוך הטלתו של האשם למחדליה על כתפיהם של אחרים.

מכל המקובץ, אני קובעת שהאחריות לתאונה חלה על הנתבעים.

הנזק

5.פריד צרף לכתב תביעתו חוו"ד של השמאי פסו על פיה הנזק הוערך בסך העולה על 60% מערך הרכב, ועל כן הוכרז כאובדן מוחלט. את ערך הרכב לאחר הפחתת 12% בגין שרידיו קבע בסך של 51,920 ₪. בנוסף נתבע גם שכ"ט שמאי.