עבאס נ' א. ארנסון בעמ

החלטה

1.המשיב הינו קבלן לעבודות בניין, אבן ושיפוצים.

2.המבקשת הינה חברה בע"מ הרשומה כדין בישראל ועוסקת בביצוע עבודות בניה בפרוייקטים שונים ברחבי הארץ.

3.בתאריך 5/4/09 נחתם בין המבקשת לבין עירית עכו חוזה לביצוע עבודות בנייה בפרוייקט איצטדיון כדורגל בעכו.

למטרת ביצוע העבודות בפרוייקט, המבקשת שכרה את שירותיהם של קבלני משנה שונים שהמשיב הוא אחד מביניהם.

4.במהלך שנת 2010 נחתם בין המשיב לבין המבקשת חוזה קבלנות לביצוע עבודות בניה בפרוייקט, לפיו הוסכם ביניהם כי המשיב יבצע עבודות בניה בפרוייקט, כאשר התשלום בגין העבודות יבוצע עפ"י תנאי התשלום בהסכם.

5.המשיב הגיש תביעה כספית כנגד המבקשת בהליך מקוצר ותבע לחייב את המבקשת לשלם לו סך 55,740 ₪ שנשארה חייבת לו לטענתה, כאשר הסכום הנ"ל מורכב משניים, הראשון בסך 34,493 ₪ בגין יתרת חוב (קרן) שהגיעה למשיב בגין העבודות שבוצעו, ויתרת הסכום הנתבע בגין פיצויים עקב הפרת ההסכם ע"י המבקשת.

6.המשיב טען בתביעתו כדלקמן:

א.המבקשת התנערה והתחמקה באופן מוחלט מתשלום יתרת החוב המגיעה למשיב עפ"י ההסכם והתחייבותה לתשלום עבור חשבון מס' 11 לחודש ביצוע אוגוסט 2011, שהינו החשבון האחרון והסופי שבין הצדדים, כמו כן, המבקשת הפרה את התחייבותה לשלם למשיב את המגיע לו בגין עבודות נוספות שביצע המשיב בפרוייקט, בהתאם לבקשת המבקשת.

ב.המבקשת נשארה חייבת למשיב סך של 25,213 ₪ בגין העבודות שבוצעו עפ"י ההסכם וסך 9,280 ₪ בגין העבודות הנוספות, הכל בהתאם להוראות ההסכם ובהתאם לחשבונות המאושרים והחתומים ע"י המבקשת.

ג.המשיב צירף לכתב התביעה העתק מחשבון 11 (נספח ב') וכן העתק מחשבון מיום 7/1/12 עבור העבודות הנוספות שבוצעו על ידו (נספח ג').

ד.המשיב טען בתביעתו כי עמד בכל התחייבויותיו כלפי המבקשת עפ"י ההסכם וזכותו לקבל את היתרה המגיעה לו בתוספת פיצוי בגין הפרת ההסכם מטעם המבקשת.

ה.המשיב טען כי המבקשת לא העלתה כל טענה ו/או דרישה כנגדו בגין טיב ואיכות העבודות שבוצעו על ידו עד הגשת התביעה.

ו.בסיכומי ב"כ המשיב הודגש שסך 25,213 ₪ שנתבע על ידי המשיב, הינו סכום הערבון בשיעור 10% מכלל הסכומים ששולמו למשיב עפ"י החשבונות שהגיש בתוספת 9,280 ₪ בגין העבודות הנוספות ובצירוף סך 20,000 ₪ בגין הפרת ההסכם ע"י המבקשת.

7.המבקשת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן וטענה כדלקמן:

א.ההתקשרויות בין המבקשת לבין קבלני המשנה, כולל המשיב, נעשו, כאשר חוזה ההתקשרות הכיל תניות שונות שמטרתן לקשור בין קבלן המשנה לבין המזמינה (עירית עכו), למשל התניית התשלום לקבלן המשנה באישור כמויות סופי על ידי המזמינה, ובהעברת התשלום המתאים מהמזמינה לידי המבקשת.

ב.המבקשת טענה כי כל חשבון חלקי שהונפק למשיב, חשבונות 1-11, שעל בסיסם הועברו למשיב תשלומים חלקיים בסך כולל של 226,921 ₪ לפני מע"מ אינו מהווה אישור לטיב ביצוע, ו/או לעמידה בתנאי החוזה, ו/או לכמויות, ו/או ללוחות הזמנים, ו/או למחירים הנקובים, וכי לאחר חתימת הסמנכ"ל וביצוע התשלום בפועל, יהווה החשבון תשלום על חשבון בלבד, וזאת עד להתחשבנות במסגרת חשבון סופי כמודגש בחשבונות החלקיים.

ג.עצם העובדה שמזמינת העבודות טוענת לליקויים רבים בעבודות המשיב, כמעט בשיעור היקף עבודותיו החוזיות, מלמדת יותר מכל הוראה חוזית על העבודה שלא ניתן היה לסגור ולערוך לתובע חשבון סופי לפני קבלת החשבון הסופי של מזמינת העבודה.

ד.החשבון הסופי ניתן ואושר ע"י מזמינת העבודה למבקשת ביום 25/7/12, אולם ובמסגרת הליך בוררות, אשר התנהל בין המבקשת לבין עיריית עכו, מוסיפה המזמינה לטעון לליקויים נוספים, וזאת אף לאחר אישורו של החשבון הסופי.

ה.בסעיף 26 לבקשה למתן רשות להתגונן, המבקשת ציינה כי הגיע למשיב עפ"י החשבון הסופי, סך של 258,935 ₪ על חשבון הנ"ל הועבר למשיב סך של 226,921 ₪ בחשבונות החלקיים בתוספת מע"מ, וכן קוזז מחשבונו סך של 22,115 ₪ בגין חיובים שונים, ולפיכך, לכאורה יתרת הזכות המגיעה למשיב נאמדת בסך 9,888 ₪ + מע"מ, שיש לקזזם מהסכומים המגיעים למבקשת, כמצויין בסעיף 27 לבקשה.