עבאס נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

בפניי בקשה לביטול אישור מנהלי על שימוש ברכב מיום 09.05.10 בעקבות נהיגתו בשכרות של אחיו של המבקש ביום 07.05.10.

על פי עובדות כתב האישום נהג אחיו של המבקש מר עבאס מוחמד כשהוא שיכור לאחר שבבדיקת נשיפה נמדדה כמות של 350 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

לטענת המבקש נתן לאחיו את רכבו ולא אישר לו לנהוג כשהוא שיכור. עוד ציין כי הרכב משמש אותו לצורך הגעתו לעבודה וכן להסעת אחיו הנוסף מר רכאד עבאס לטיפולים רפואיים עקב בעיות שונות מהן הוא סובל. בהקשר זה הוגשה תעודת נכה.

עוד ציין המבקש כי הכמות שנמדדה הינה נמוכה באופן משמעותי מרף האכיפה שנקבע בפסק דין עוזרי וכי דו"ח המאפיינים תקין ובנסיבות אלו לא הוכחות עובדות כתב האישום אף לא לכאורה.

ב"כ המאשימה מתנגד לבקשה והגיש את חומר החקירה לעיון בית המשפט. לטענתו קיימות ראיות טובות לכאורה להוכחת עבירת השכרות אם באמצעות בדיקת הנשיפה ואם באמצעות דו"ח המאפיינים בו כשל הנהג במרבית המבחנים.

כמו כן, הפנה לעובדה שהמבקש לא הצהיר בתצהירו ולא העיד בבית המשפט כי אסר על אחיו לשתות ולא עשה כל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה.

דיון והכרעה:

בשלב זה די בקיומן של ראיות לכאורה להוכחת כתב האישום. מחומר הראיות שהוצג בפניי אני סבור כי קיימות ראיות טובות להרשעת הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות ובודאי של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

ממבחן הביצוע (דו"ח מאפיינים) עולה כי הנהג התנדנד בהליכה על קו והחטיא במבחן הבאת אצבע לאף. בהקשר זה התרשמותו של השוטר היתה השפעת אלכוהול בינונית. הנהג הודה כי שתה שעה וחצי לפני הבדיקה כוס של וודקה. אכן הכמות שנמדדה נמוכה מהרף שנקבע בפסק דין עוזרי (ת' 11893/07) עם זאת ראוי להפנות גם להחלטת בית המשפט המחוזי בעפ"ת 41425-03-10 שם נקבע כי האמור בפסק דין עוזרי אינו מהווה עילה מכרעת בבקשות מסוג זה ויש להביא בחשבון את כמות האלכוהול שנמדדה "ומרחקה" מהרף שנקבע בפסק דין עוזרי וכן יש להתחשב בראיות נוספות הקיימות בתיק לרבות דו"ח מאפיינים.

לאור האמור לעיל, אני סבור כפי שציינתי לעיל כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

המבקש לא ציין בתצהירו ואף לא העיד על כך כי הנהג פעל בניגוד להוראותיו וכן לא העיד על כך כי עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה.

מדובר בעבירה חמורה שיש בה כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך ובעל הרכב חייב לוודא בטרם מסירתו לאדם אחר כי לא תבוצענה עבירות מסוג זה.

לא התרשמתי כי איסור השימוש יפגע בפרנסתו של המבקש אשר משמש כנהג משאית עליה הוא נוהג במסגרת העבודה, משאית אשר שייכת למקום העבודה.

לאור כל האמור לעיל וחרף הנסיבות אותן ציין המבקש בבקשתו, לרבות נכותו של אחיו, אני סבור כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל.

הבקשה נדחית.

ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תש"ע, 13/05/2010 במעמד הנוכחים.

גיל קרזבום, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: