עבאס ואח' נ' סרחאן - פסקדין

החלטה

מונחת בפני בקשה למתן צו מניעה, האוסר על הנתבע לבצע כל עבודות בנייה בחלקה 35 בגוש 19122 מאדמות כפר נחף.

העובדות בקליפת אגוז:

הנתבע נרשם כבעלים של 494/1740 חלקים במקרקעין, הידועים כחלקה 35 גוש 19122 מאדמות כפר נחף, ששטחה הכולל הינו בשטח של 1740 מ"ר.

לתובעים טענות בדבר זיוף הרישום ושטר המכר, שעל בסיסו בוצע הרישום, שטר מספר 8673 ולאורו נרשם הנתבע כבעלים רשום.

בעניין הזיוף ומחיקת הרישום, קיימת תביעה נפרדת, בבית המשפט המחוזי, בה"פ 930-04-13, העומדת להכרעה בבית המשפט המחוזי בחיפה. במסגרת אותה תובענה, עתרו התובעים כאן, לביטול הרישום, עקב מעשה זיוף אשר חזרו וציינו אותם לאורכה ולרוחבה, גם של הבקשה שבפני.

הבעלות בחלקים שנרשמו על שם המשיב כאן, שייכים ועל כך אין חולק, ליורשיי סאלח עבאס ולא בבעלות המבקשים ואלה לטובתם רשומה, לפני רישום הבעלות, הערת אזהרה לטובתם.

יורשיי סאלח עבאס, מכרו את חלקם למשיב.

אם כך, אין חולק, כי החלקים של המשיב, שהם 494/1740, הם בבעלות יורשיי סאלח עבאס, בעלות שאינה שנויה במחלוקת ואלה מכרו את חלקם למשיב, ועל עצם המכירה גם כן אין כל מחלוקת.

יוצא אפוא, כי על יסוד הרישום בפנקס המקרקעין, המשיב הינו הבעלים של 494/1740 מ"ר ואם תתקבל טענתם של המבקשים, יוצא אפוא, כי המשיב הוא הזכאי להיות הבעלים הרשום (מכוח התחייבות אובליגטורי) על 494/1740 חלקים.

בין אם מדובר בבעלות רשומה( עניין זה יתברר בהמשך, בבית המשפט המחוזי, אם הרישום היה כדין או לא כדין), ובין אם המשיב זכאי להירשם כבעלים, דהיינו בעל זכות חוזית אובליגטורית, עקב עסקת רכישה מאת הבעלים ו/או הזכאים להיות הבעלים, המשיב יש לו זכויות בין אם רישום בעלות מלאה ובין אם זכות אובליגטורית להיות הבעלים של החלקה.

על כן, בנסיבות העניין שבפני ולמרות שמדובר בטענות כבדות משקל על הרישום והאם הרישום בוצע תוך כדי זיוף אם לאו, הרי המשיב הינו לכל הפחות, הזכאי להיות הרשום כבעלים.

התובעים הגישו תביעה למתן צו מניעה קבוע, האוסר על הנתבע, לבצע כל עבודות בנייה, החורגות מגבולות מגרש 35/2, כפי שסומן בתשריט החלוקה שהוכן על ידם וצורף כחלק מהתביעה.

הנתבע הגיש בקשה לקבלת היתר, לבצע בנייה בחלקה, ניתן היתר כדין לעניין ביצוע הבנייה והתובעים התנגדו לביצוע הבנייה ולקבלת ההיתר, מהסיבה שלשיטתם הוא פולש לחלק המוחזק על ידם, חזקה ייחודית, מאחר ולשיטתם, קיימת חלוקה מוסכמת, קניינית והבנייה ומיקומה, פולשים לתוך אותה חלקה המוחזקת על ידי התובעים.

המחלוקת בין הצדדים היא כדלקמן: האם הנתבע/המשיב רכש שטח מסוים ומוגדר כמצוין בתכנית החלוקה שצורפה על ידי התובעים, חלוקה היסטורית לפני קום המדינה והחלק שבבעלות משפחת סובחי עבאס, אשר הועברה למשיב, בשטח של 494, הינה חלקה בקצה המערבי של החלקה וחלק מוגדר זה, הוא הוא אשר נמכר למשיב וזה חלקו המוגדר על יסוד אותה חלוקה היסטורית בין הצדדים והבנייה למעשה, שתתבצע על ידו בהתאם להיתר הבנייה, חורגת אל מעבר קו החלוקה ההיסטורי והמוגדר בין הצדדים.

תכליתו של צו מניעה זמני בהליך אזרחי, לשמור על המצב הקיים ולגשר בין האינטרסים של הצדדים בפרק זמן הביניים עד למתן פסה"ד.

ראו ד"ר ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד) תשנ"ט עמ' 159.

בית המשפט הדן בבקשה לצו ביניים, במקרנו, צו מניעה זמני, יציב לנגד עיניו שתי שאלות: הראשונה, סיכויי התביעה; והשנייה, מאזן הנוחות שבין הצדדים להליך וככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר, גם ניתן למעט בדרישות מאזן הנוחות ולהפך.

באשר לסיכויי התביעה:

עיקרה של הטענה, היא שקיימת חלוקה היסטורית של חזקה ושימוש ולכל צד בין הצדדים, יש לו חלק מוגדר ומסוים, אם כי לא רשום וכל צד החזיק את חלקו במשך שנים באותו חלק מוגדר וספציפי והמשיב רכש זכויותיו, לאחר שהוא רכש חלק מוגדר וספציפי ממשפחת המנוח, סאלח עבאס, חלוקה זו היתה אף לפני קום המדינה והצדדים נהגו על פיה מאז ועד היום.