עבאהרי נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית שניתנה ביום 5.6.13 בגין עקיפה בדרך לא פנוייה.

טיעוני הצדדים

ב"כ המבקש טען בכתב ובע"פ כי המבקש מכחיש את ביצוע העבירה, אשר לכאורה נעברה נגד השוטר. בבש"פ 267/05 נקבע שבדוח השוטר כלפיו נעברה העבירה, אין די כדי להוות בסיס ראייתי לכאורי. עוד כשלים ראייתים מקורם באי ציון שמירת קשר עין רצוף בשום מקום בדוח, וזאת למרות שהרכב נעצר כ-2 ק"מ אחרי מקום העבירה, עפ"י תיאור כללי שמסר השוטר לאחר, ולמרות שבדרך יש צומת אחד לפחות. עברו של המבקש כולל בשנים האחרונות רק עבירות מינוריות, והוא זקוק לרכבו לצרכי פרנסתו.

התביעה התנגדה לבקשה בטענה כי העבירה מסוכנת וכי אין נפקות לשאלה אם העבירה בוצעה כלפי השוטר או כלפי אזרח. נגד המבקש תלוי תנאי שיהיה בר הפעלה אם יורשע, בעברו עבירות מהירות רבות, וכן עבירה דומה לעבירה מושא בקשה זו.

דיון והכרעה

בשלב דיוני זה על בית המשפט לבדוק האם קיימות ראיות לכאורה, דהיינו, האם יש בראיות התביעה, בהנחה שינתן להן משקל ראייתי מלא, כדי לבסס הרשעת הנאשם. אין בודקים בשלב זה את מהימנות העדים.

מפרק נסיבות המקרה בדוח שערך השוטר עולה כי המבקש עקף בצורה חדה שני כלי רכב שנסעו לפניו, כאשר השוטר הגיע מולו, ונאלץ להאט ולסטות לשול הימני בכיוון נסיעתו. השוטר ציין כי "באותו שלב לאחר שזיהיתי הרכב הסתובבתי במיידית ואף הבחנתי ברכב מסוג פג'ו צבע אפור שבו היו 2 נוסעים. בקשתי בקשר מ...(שם לא ברור. ד.ש.) שיעכב התנועה לכיוונו ועצרתי רכב הפג'ו כאשר ביני לבין הפג'ו היה סה"כ רכב אחד". אמנם המילים "קשר עין רצוף" אינן מופיעות, כטענת הסניגור, אלא שמשמעותן מתקיימת נוכח המצוטט לעיל, והמבקש נעצר ע"י השוטר עורך הדוח, ולא ע"י השוטר שעיכב התנועה לבקשתו. השוטר שרטט את זירת התרחשות העבירה.

תגובת הנהג נרשמה: "לא עשיתי עקיפה מסוכנת".

בדוח העיכוב אמר: "אני עקפתי לא מסוכן". המבקש סירב לחתום על כל המסמכים.

בנסיבות אלה, אינני רואה הבדל אם השוטר נהג ברכב שנאלץ לסטות ימינה, או רכב אחד אחריו. כך או כך, השוטר היה עד לביצוע עבירה, וברמה הלכאורית, שעה שקביעות מהימנות טרם נעשות, אני סבורה כי ניתן לקבוע שקיימת תשתית ראייתית לכאורית, וכך אני עושה.

העבירה המיוחסת למבקש חמורה ומגלמת סיכון של ממש למשתמשי הדרך.

המבקש נוהג משנת 1998, וצבר לחובתו 22 הרשעות קודמות, שתי העבירות האחרונות הינן בגין נהיגה במהירות מופרזת, ושתיהן משנת 2012. עוד בעברו גרימת תאונת דרכים בשנת 2009, עבירה זהה של עקיפה בדרך לא פנויה בשנת 2003, עבירת מהירות נוספת, אי ציות להוראת שוטר, אי ציות לתמרורים ועוד.

עברו של המבקש מחזק את מסוכנותו.

בשקלול האינטרסים של המבקש, שאין ספק שנגרם לו קושי כתוצאה מפסילת רשיונו, אל מול האינטרס הציבורי, אני סבורה שהאחרון גובר, וכי תקופת צינון בת 30 יום הינה סבירה וראוייה בנסיבות העניין.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תעביר החלטתי זו לב"כ הצדדים באמצעות הפקס.

ניתנה היום, ט' תמוז תשע"ג, 17 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: