עב"ל 66671-10-13 - פסקדין

1.במהלך הדיון בערעור מנה בית הדין את הגורמים הרלוונטיים העיקריים מבחינת מיקרו-טראומה גבית אצל נהגים והציע לצדדים את ההצעה הבאה:

"במקרה שלפנינו על פני הדברים אין לשלול את אפשרות הקמת תשתית מיקרו-טראומתית שתצדיק מינוי מומחה רפואי.

לשם כך יש לבחון ראשית לכל את תקופת עבודת המבוטח כנהג, שלענייננו אינה ארוכה, ובנוסף לכך את שעות עבודתו בנהיגה.

בנסיבות המקרה שלפנינו, על פני הדברים מדובר בשעות נהיגה רבות נוכח שעות עבודתו של המערער. על כל פנים, לגבי עניין זה, יש לאפשר לצדדים להמציא ראיות נוספות.

מעבר לזאת, יש לבחון גם את טיב הדרכים בהם נהג המבוטח, דרכי עפר, כבישים משובשים מעבר לרגיל או כבישי ארצנו הרגילים. כמו כן, יש לבחון את פסי ההאטה או ההרעדה בכביש.

נוסף על כך, יש לבחון את טיב הרכב בו נהג המבוטח, האם זה פרייבט או אוטובוס או משאית והימצאות בולמי זעזועים ברכב. במקרה שלפנינו מדובר בנהג אוטובוס כך שמתעוררת השאלה לגבי בולמי הזעזועים באוטובוסים הישנים שלטענתו נהג בהם.

גורם נוסף שראוי להתחשב בו הוא עניין כיסא הנהג, מיקומו ברכב והאם גם בו יש בולמי זעזועים אם לאו.

על פני הדברים אלה בעיקרו של דבר הגורמים הרלוונטיים לבחינת הנחת תשתית מיקרו-טראומתית לגבי נהג.

בנסיבות המקרה שלפנינו מוצע לצדדים כי יתאפשר להמציא ראיות נוספות לגבי כל הגורמים הללו ועל פיהם יחליט בית הדין קמא האם הוקמה תשתית מיקרו-טראומתית וככל שימצא שכן הדבר יפנה את התיק למינוי של מומחה יועץ רפואי."

2.הצעת בית הדין התקבלה על הצדדים ולפיכך ניתן לה בזאת תוקף של פסק דין.

3.לאור האמור יוחזר עניינו של המערער לבית הדין קמא להשלמת ראיות ובחינת המיקרו-טראומה הגבית. בית הדין קמא יקבע את אופן המשך הדיון.

4.אין צו להוצאות.