עב"ל 59365-03-15

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מיום 17.8.2014 (הנשיאה דיתה פרוז'ינין; ב"ל 28376-10-11.

כללי

המבקש הגיש לבית הדין קמא מספר תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי להשבת סכומים אשר נוכו לטענתו מקצבת הזקנה שלו בגין חוב נטען בשל תשלומי הבטחת הכנסה ביתר.

עובר להליך מושא הבקשה שלפניי, הוגשו על ידי המבקש ובת זוגתו בתקופות שונות, הגב' נטליה ביאלוצקי, שני הליכים שהתבררו אף הם בבית הדין קמא, במסגרתם הלין המבקש על ניכויים מקצבתו. בית הדין קמא (השופטת שרה שדיאור ונציגי הציבור גב' זאב אפיק ומר פנחס הומינר; ב"ל 10650/09 וב"ל 10/10425) דחה את התביעות בקבעו שהמשיב קיזז כדין חוב בגין תשלומי הבטחת שכן שולמה למבקש הבטחת הכנסה כיחיד פלוס ילד בעוד שהסתבר בדיעבד כי היה נשוי בתקופה זו ובתקופה אחרת שולמה לו קצבה בעוד שבת זוגתו השתכרה הכנסה הגבוהה מההכנסות המותרות. ערעור על פסק הדין התברר בבית דין זה (עב"ל 767-04-13 ועב"ל 66772-10-13) ונדחה.

תביעה נוספת שהוגשה על ידי המבקש בבית הדין קמא נדחתה בפסק הדין מיום 10.2.14 משום שעסקה באותו עניין (הנשיאה דיתה פרוז'נין ונציגי הציבור הגב' יעל רייכמן ומר משה חדד; ב"ל 40132-05-11).

בפסק דין מושא הבקשה שלפניי דחה בית הדין קמא את התביעה, משום שהמבקש לא הצליח להראות כי עניינה שונה מההליכים הקודמים בהם נקט.