ארקדי קרייזנבורג נ' המוסד לביטוח לאומי

השופטת לאה גליקסמן: 

1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (סגן הנשיאה שמואל טננבוים ונציגי הציבור גב' חנה נאמן גלאי ומר צבי זייד; ב"ל 51349-04-13), שבו נדחתה תביעתו של המערער להכרה בליקוי בגבו כפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה.

2. בהתאם למוסכם על הצדדים, הטענות שנרשמו בפרוטוקול במסגרת דיון קדם ערעור הן כסיכומים בכתב, ופסק הדין ניתן על יסוד הטענות שנרשמו בפרוטוקול וכלל החומר שבתיק.

    

   הרקע לערעור ופסק דינו של בית הדין האזורי:

3. גרסת המערער בתצהירו הייתה כמפורט להלן:

   1. המערער עבד כמלצר במסעדת "מעבר לקצה" בחוף הצוק בתל אביב כשבע שנים לערך, עד יום 10.9.2011. לא הונפקו עבורו תלושי שכר באופן סדיר.

   2. המערער עבד במסעדה בממוצע 10 – 14 שעות ביום, 6 – 7 משמרות בשבוע.

   3. המערער היה מגיע לעבודה מוקדם בוקר, בשעה 6:30 לערך, וכחלק מפתיחת המסעדה היה עליו להתיר שלשלאות כבדות מהכיסאות, להרים ולסחוב 250 כיסאות, לפרוש את הכיסאות לציבור הלקוחות. עוד נדרש עם פתיחת המסעדה לפרוש משטחי עץ שמשקלם 50 ק"ג האחד. המערער נאלץ להרים את המשטחים ולסחוב אותם בשביל בו יש מדרגות לאורך כ- 20 מטר. כמו כן נדרש להרים ולסחוב עשרות שמשיות אשר מאוחסנות כ- 20 מטר מהמסעדה.

   4. במהלך המשמרת, נדרש להרים ולסחוב את הכיסאות ממקום למקום, וכן לפתוח ולסגור אזורים של המסעדה, וזאת בהתאם לכמות הלקוחות שהגיעה. בשעת גאות הים היה צריך לסגור את אזור המסעדה שקרוב לים.