הרב עמנואל פלדמן נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת רחל בר"ג-הירשברג כדן יחיד; בל 26729-01-13), בו נדחתה תביעת המערער לתשלום גימלת זיקנה ושאירים מיוחדת על פי ההסכם בדבר תשלום גימלאות זיקנה ושאירים מיוחדות מיום 4.12.1988 (להלן-"ההסכם").

2.תביעת המערער נדחתה על פי פסק דינו המנומק של בית הדין קמא, מן הטעם שעל פי התשתית העובדתית שהונחה בפני בית הדין קמא משולם למערער לאחר פרישתו מתפקידו כרב קהילה בארצות הברית ועלייתו ארצה סך של 1,568 דולר מידי חודש מהקהילה ולאישתו משולם סך של 645 דולר, "פנסיה אמריקאית" מממשלת ארצות הברית.

3.על בסיס התשתית העובדתית האמורה, בדין נדחתה התביעה לתשלום קיצבת זיקנה מיוחדת משום שתשלומי הפנסיה למערער ורעייתו אינם ראויים להחשב כ"הכנסה מעבודה" לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.

4.לאור האמור, דין פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991.

בסיכומיו בערעור העלה ב"כ המערער טענה חדשה שלא הועלתה בבית הדין האזורי בהתיחס לתיקון בפקודת מס הכנסה בסעיף 3(ה)(3) לפקודה שהתקבל לטענתו ביום 10.1.2000. לא מצאנו כי יש בהוראה זו שבחוק, על פי התשתית העובדתית המוסכמת כפי שנפרשה בפני בית הדין האזורי כדי להועיל למערער. בקשר לכך יודגש כי על פי התשתית המוסכמת הגימלה שמשולמת למערער משולמת לו על ידי הקהילה בה שימש רב בארצות הברית. בדיון לפנינו טען ב"כ המערער לגרסה עובדתית שונה, שאינה יכולה להוות בסיס בנסיבות אלה להתערבות בפסק דינו של בית הדין האזורי.

5.סוף דבר, הערעור נדחה בזאת ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו טבת תשע"ו (07 ינואר 2016), בהעדר הצדדים.