עב"ל 49015-09-13 לידיה דוברובולסקה נגד המוסד לביטוח לאומי - פסקדין

הנשיא יגאל פליטמן

1. הערעור סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (בל 50783-01-12; השופט משה טוינה ונציג הציבור מר משה אלחיאני), שבו נקבע כי המערערת אינה זכאית לקצבת זקנה מיוחדת מכוח "הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות" משנת 1988 (להלן – הסכם 1988), שכן עניינו בזכאות לקצבת זקנה מיוחדת לתושב ישראל שעלה לישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950, והמערערת אינה נמנית על אוכלוסייה זו. כמו כן קבע בית הדין כי "הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק שבות אינו חל עליהם" משנת 1980 (להלן – הסכם 1980) קובע תנאי של תקופת המתנה בת 24 חודשים רצופים לפחות ממועד קבלת התושבות ועד לזכאות לקבלת הגמלה, והמערערת לא עמדה בתנאי זה במועד הרלוונטי. לאור האמור, בית הדין האזורי דחה את תביעת המערערת.

2. לאחר מתן פסק דינו של בית הדין האזורי ניתן פסק דינו של בית דין זה בתיקים המאוחדים עב"ל 20552-02-12 סבטלנה אלימזדנוב – המוסד לביטוח לאומי; עב"ל 51145-12-12 המוסד לביטוח לאומי – אנה נפתלייבה (14.9.2014), שבו נקבע כי תקופת ההמתנה האמורה נדרשת גם לאחר חתימת הסכם 1988, שכן הסכם 1988 לא החליף את הסכם 1980 אלא הסכם קודם משנת 1978 בלבד.

3. לאור מתן פסק הדין בתיקים המאוחדים התבקשה המערערת להודיע האם היא עומדת על הערעור, וזאת משעל פני הדברים דומה שפסק הדין בתיקים המאוחדים הכריע בשאלה המרכזית השנויה במחלוקת בתיק.

4. המערערת הודיעה כי לאחר בחינה מחודשת של המצב המשפטי בתיק לאור פסק הדין בתיקים המאוחדים, היא מבקשת למשוך את הערעור. המערערת גם ביקשה למחות על ההפליה ביחס למתן קצבאות זיקנה מיוחדות מכוח ההסכמים משנת 1980 ו-1988 לתושבים שחוק השבות חל עליהם בהשוואה לתושבים שחוק השבות אינו חל עליהם.

5. לאור הודעת המערערת, הערעור נמחק.

6. אין צו להוצאות.