מ' נ' המוסד לביטוח לאומי - פסקדין

: | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
47743-03-14
30.10.2016
בפני הרכב השופטים:
1. סגנית הנשיא ורדה וירט ליבנה
2. נטע רות
3. יגאל פליטמן


- נגד -
המערער:
ש.מ.
עו"ד רומי הוניג
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מיכל מזוז
פסק דין

 

השופטת נטע רות

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (תיק ב"ל 8876-08-11; השופטת שרה מאירי ונציגת הציבור תמר ברץ) אשר דחה את תביעתו של המערער, במסגרתה השיג על החלטת המשיב מיום 23.5.11, שלפיה נדחתה תביעתו להכיר באירוע מיום 8.10.10 כתאונת עבודה (להלן - האירוע או האירוע התאונתי).

 

רקע כללי

  1. המערער, יליד 1962, שימש בתקופה הרלבנטית להליך כסמנכ"ל תפעול של רשת מסעדות "צ'סטר ייעוץ למסעדות בע"מ" (להלן - המעסיק). רשת שהינה בבעלות גיסו של המערער ושותף נוסף.

     

  2. גרסת המערער, כפי שנטענה במסגרת התצהיר שערך והוגש לבית הדין האזורי, הייתה - כי הוא התלווה לקבוצת כדור-סל שאותה ניהל מטעם המעסיק (להלן - הקבוצה) אשר לקחה חלק בספורטיאדה למקומות עבודה שנערכה באילת בתאריכים 5.10.10 - 9.10.10; כי ביום 8.10.10 השתתפה הקבוצה במשחק חצי גמר (להלן - המשחק) וכי האירוע התאונתי התרחש סמוך לפני שריקת הסיום של המשחק, בעת שהמערער ניתר משימחה לאחר שאחד משחקני הקבוצה קלע סל שהכריע את המשחק. לדברי המערער, בעקבות אותו ניתור הוא נחת על בקבוק מים שהיה מוטל על הרצפה וכתוצאה מכך נפגע בקרסולו. לגרסתו בתצהירו, במהלך האירוע נכחו במקום עובדים נוספים ובהם שניים משחקני הקבוצה מר עידן גולדשטיין ומר ערן שמואלי אשר אף העידו מטעמו בבית הדין האזורי (להלן - גולדשטיין ולהלן - שמואלי). המערער הסביר, במסגרת תצהירו, את הסיבה שבעטיה הוא פנה לקבלת טיפול רפואי רק מספר ימים לאחר האירוע, משום שהעריך בתחילה כי מדובר בחבלה קלה, אולם בהמשך ומשהנפיחות והכאבים במקום הפגיעה לא חלפו הוא נאלץ לפנות ביום 15.10.10 למוקד רפואי. מוקד שבו אובחנה הפגיעה ואשר הפנה אותו להמשך אבחון וקבלת טיפול מתאים. המערער הבהיר, במסגרת התצהיר, כי מאחר ומיום האירוע ואילך שולם לו שכר מלא, חרף העובדה שהוא עבד באופן חלקי בלבד, הרי שאין הוא עותר לתשלום דמי פגיעה אלא להכרה באירוע כתאנת עבודה. זאת למרות שבטופס התביעה שנערך על ידי המערער, ביום 16.1.11 ושאותו אף הגיש המערער למשיב, נתבעו דמי פגיעה וצוין בו, הן על ידי המערער והן על ידי גיסו (בשם המעסיק), כי המערער לא עבד כלל מיום 8.10.10 ועד ליום 9.1.11.

     

  3. תביעתו של המערער מיום 20.1.11 לתשלום דמי פגיעה ולהכרה בפגיעה בקרסול ימין כתאונת עבודה נדחתה על ידי המשיב ביום 23.5.11 בנימוק שלא הוכח התרחשותו של אירוע תאונתי, תוך כדי ועקב העבודה ביום 8.10.10 אשר גרם לפגיעה בקרסול ימין.

     

    ההליך בבית הדין האזורי

  4. המערער השיג ביום 4.8.11 על דחיית התביעה על ידי המשיב. במהלך הדיון שהתקיים בפני בית הדין האזורי, העידו המערער עצמו וכן שמואלי וגולדשטיין אשר לטענת המערער כאמור היו נוכחים באירוע. שמואלי אף נחקר על ידי חוקרת המשיב טלפונית ביום 12.4.11 והודעתו הוגשה כראייה לבית הדין האזורי.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>