פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי - פסקדין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט (כתוארו אז) צבי פרנקל; ב"ל 3032-09-15) שבו נמחקה תביעתה של המערערת, בהסכמתה.

המערערת עבדה כמדריכת שיקום בעמותת X משך כ- 12 שנה. במסגרת זו, נדרשה להשגיח על כ- 30 עובדים עם מוגבלות ולהדריכם בביצוע עבודתם. המערערת הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי שבה ביקשה להכיר בפגיעה בבירכה הימנית כפגיעה בעבודה. משנדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, הגישה את תביעתה לבית הדין האזורי.

בתום דיון ההוכחות, שבו נשמעו מספר עדים ובהם המערערת, הציע לה בית הדין האזורי לחזור בה מתביעתה ולהגיש תביעה לנכות כללית. המערערת קיבלה את הצעת בית הדין, ובהתאם נמחקה תביעתה. לטענתה, פנתה לאחר מכן לקבלת חוות דעת רפואית שתסייע לה בהגשת תביעה לנכות כללית, ואז התחוור לה כי טעתה במתן הסכמתה, וכי יש קשר בין הליקוי בברכה הימנית לבין תנאי עבודתה. טענה זו מבססת המערערת על חוות דעתו של ד"ר דרור רובינסון.

נקדים ונאמר כי ספק אם המערערת יכולה להגיש ערעור נוכח העובדה שפסק הדין ניתן בהסכמתה שעה שאין בפיה אף טענה כלשהי על תקינות ההליך. מעבר לנדרש, נתייחס לתביעתה לגופה.

משהמערערת אינה טוענת לאירוע תאונתי שבו נחבלה בברכה, יש לבחון אם ניתן להכיר בליקוי בברכה בעילה של מיקרוטראומה.

כידוע על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה על המבוטח להוכיח קיומן של תנועות חוזרות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה. לעניין זה נקבעו בפסיקה העקרונות הבאים:

1. אותן תנועות "חוזרות ונישנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר" [עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 529 (1999)].

2. תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו [עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (20.12.2007)], אך עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונשנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" [עניין אשר יניב].

3. אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה, ויש לאבחן בין פעילות החוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה [עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי (28.7.2002)].