נסיבות המצדיקות מינוי מומחה רפואי נוסף

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט ד"ר יצחק לובוצקי ונציגי הציבור ד"ר אסתר סגל-איתן ומר ירח גלטר; בל' 5028/08), במסגרתו נדחתה תביעת המערערת לקצבת תלויים.

הרקע לערעור וההליך בבית הדין האזורי

2.בעלה של המערערת, מר ל.ל ז"ל (להלן – המנוח), יליד שנת 1952, עבד בתקופה הרלוונטית בחברת אירוטק מחשבים ותוכנה (2002) בע"מ (להלן – החברה) כטכנאי מחשבים במעבדת החברה. ביום 29.1.08 נפטר, לאחר שלקה ביום 24.1.08 בדום לב (להלן – האירוע הלבבי).

3.תביעתה של המערערת למוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) לקבלת קצבת תלויים – נדחתה, ובהתאם הגישה את תביעתה לבית הדין האזורי. בית הדין מינה מומחה רפואי מטעמו, הקרדיולוג ד"ר שלמה עמיקם (להלן – המומחה), על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירועים שהתרחשו במקום העבודה של המנוח בימים שקדמו לאירוע הלבבי, לבין האירוע הלבבי שהוביל לפטירתו.

4.בפני המומחה לא הוצגה רשימת עובדות, אלא הופנתה אליו החלטתו המפורטת של בית הדין מיום 16.10.12, בה הובא פירוט העדויות השונות שנשמעו בפני בית הדין ובסיומה מסקנת בית הדין כי נוכח הספק שנותר בשאלת התרחשותו של אירוע חריג – יש למנות מומחה רפואי. להלן תמצית העובדות כפי שניתן להסיקה מהחלטת בית הדין:

א.המנוח היה אדם רגיש ועדין.

ב.בשבועות/חודשים האחרונים לחייו היה המנוח שרוי במתח נפשי מתמשך, נוכח משבר כלכלי שפקד את החברה בה עבד וגרם לפיטורי עובדים, לרבות שלושה מתוך חמשת עובדי המעבדה. המנוח חשש מאוד כי יפוטר אף הוא. בנוסף, העובדים שנותרו בחברה, לרבות המנוח, נדרשו לעבודה קשה ומאומצת יותר, ושעות ארוכות יותר, נוכח הצמצום במספר העובדים.

ג.שלושה-ארבעה ימים לפני קרות האירוע הלבבי הוצאו כל הכיסאות מהמעבדה בה עבד המנוח, והוא נדרש החל מאותו מועד לעבוד בעמידה בלבד, משך כל שעות היום, וללא הפסקות כלשהן (להלן: אירוע הכיסאות). האירוע האמור לווה בצעקות יוצאות דופן, מצד הממונה על המנוח, על עובדי המעבדה לרבות המנוח.

ד.מספר ימים לפני קרות האירוע הלבבי (לא ברור אם טרם אירוע הכיסאות או לאחריו) התגבר הלחץ הנפשי בו שרוי היה המנוח, לאחר שבעל החברה איים עליו באופן מפורש כי יפוטר אם לא יעבוד מהר יותר ואף ציין כי בשל גילו יתקשה למצוא עבודה.

בית הדין הוסיף בהחלטתו כי "על פי הפסיקה פרק זמן של שבוע ימים בין אירוע מרגש לבין בו(א) האוטם, מנתק את האפשרות לקשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין האוטם... עם זאת יש חשיבות רבה לשאלה אם למבוטח היו סימפטומים כל שהם באותם הימים, המעידים על קשר סיבתי בין האירוע לאוטם...". עוד ציין כי מינוי המומחה הרפואי נעשה "לצורך השלמת התמונה ומחמת הספק בלבד" והפנה אל המומחה את השאלה "האם המנוח סבל מסימפטומים כלשהם בימים הסמוכים לקרות האירוע הלבבי". במקביל הוצאה למומחה החלטה נוספת מיום 3.2.13, בה פורטו שאלות אחרות (האם קיים קשר סיבתי והאם השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעתם של גורמים אחרים).

5.המומחה קבע בחוות דעתו כי האירוע הלבבי הופיע אצל המנוח "על רקע מחלת-לב-כלילית טרשתית שנתנה את אותותיה אצלו עוד בשנת 1998... עת לקה באוטם ראשון בשריר הלב"; אין קשר סיבתי בין עבודתו לבין האירוע הלבבי; וגם אם אירע אירוע חריג בעבודה, הרי שפער הזמנים בינו לבין האירוע הלבבי ארוך – ומנתק לפיכך את הקשר הסיבתי.