עב"ל 28009-02-12 נ.א נ' המוסד לביטוח לאומי

השופטת לאה גליקסמן:

1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת עפרה ורבנר ונציג הציבור מר גדעון בן יוסף; בל 27170-07-10), שבו נדחתה תביעתה של המערערת לקבלת קצבת שאירים כאלמנת של מר א.א  ז"ל (להלן – המנוח).

2. בהתאם למוסכם על הצדדים, הטענות שנרשמו בפרוטוקול במסגרת דיון קדם ערעור הן כסיכומים בכתב, ופסק הדין ניתן על יסוד הטענות שנרשמו בפרוטוקול וכלל החומר שבתיק.

   הרקע לערעור:

3. המערערת והמנוח נישאו בשנת 1991 והתגרשו ביום 16.2.2000.

4. למערערת ולמנוח שלושה ילדים. הקטן מבין הילדים נולד לאחר הגירושין, ביום 5.6.2001.

5. המנוח נפטר בחודש יולי 2008.

6. ביום 3.8.2008 הגישה המערערת תביעה לקצבת שאירים, בה ציינה כי המנוח התגורר, עובר לפטירתו, ברח' ***, ואילו כתובתה היא רח' *** המערערת ציינה על גבי טופס זה שהייתה בת זוגו של המנוח עד שנת 2007, וכי חיה בנפרד ממנו משנת 2007 עד לפטירתו ביום 20.7.2008. תביעה זו נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

7. בפסק דינו של בית הדין הרבני מיום 27.7.2009 הוכרה המערערת כאלמנתו של המנוח, ונקבע כי על משרד הפנים לרשום אותה כ"אלמנה". פסק הדין ניתן ברוב דעות.

8. ביום 18.8.2009 הגישה המערערת תביעה נוספת לקבלת גמלת שאירים, אליה צירפה את פסק דינו של בית הדין הרבני. בתביעה זו כתבה שהייתה בת זוגו של המנוח עד שנת 2000, וחיה בנפרד מהמנוח משנת 2000 עד "מיד לאחר הגירושים", וכן הוסיפה שחיה בנפרד מהמנוח משנת 2005 ועד לפטירתו. תביעה זו נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי.