עב"ל 27822-12-11

השופטת לאה גליקסמן:

1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב מיום 23.12.2003 (השופטת חגית שגיא; בל 1661/01), שבו נדחתה תביעתם של המערערים בקשר להחלטת המוסד לביטוח לאומי שלפיה הם אינם בגדר תושבי ישראל החל מיום 4.1.1991.

2. על פי החלטה מיום 1.2.2012 של רשם בית הדין (כתוארו דאז) השופט אילן סופר הוארך המועד להגשת ערעור. בהחלטת הרשם נקבע כי נסיבות המקרה הנדון, שבהן בא כוחם של המערערים הונה אותם הן חריגות וחמורות. כמו כן נקבע כי מן הראוי להאריך את המועד להגשת ערעור, הן נוכח מהות ההליך – תביעה למימוש זכויות סוציאליות – והן נוכח העובדה כי מסקנותיו המשפטיות של בית הדין האזורי ראויות לבחינת ערכאת הערעור.

    

   פסק דינו של בית הדין האזורי:

3. בית הדין האזורי קבע בפסק דינו כי מרבית העובדות הדרושות להכרעה אינן שנויות במחלוקת, והן כמפורט להלן.

4. המערער 1 (להלן – המערער) עלה לארץ בשנת 1951 ועבד כשכיר עד שנת 1962.

5. בתקופה זו שולמו על ידי מעסיקו כל המסים הנדרשים במדינה, לרבות דמי ביטוח לאומי. במקביל היה המערער חבר קופת חולים של ההסתדרות ולאחר מכן חבר קופת חולים מכבי.

6. בין השנים 1962 עד שנת 1991 עבד המערער כעצמאי בתחום הטקסטיל. במשך כל התקופה בה נוהלו עסקיו של המערער, הוא הסתייע בשירותי רואה חשבון ושילם את כל המיסים, לרבות דמי ביטוח לאומי ומיסי החבר בקופת חולים עבור שני המערערים.

7. בשנת 1968 נישא המערער למערערת 2 (להלן – המערערת) ונולדו להם ארבעה ילדים.