עב"ל 17369-06-10 - פסקדין

השופטת לאה גליקסמן:

1. ערעור זה, לאחר מתן רשות, סב על פסק דינו של בית דין האזורי בחיפה (השופטת אילת שומרוני – ברנשטיין; בל 11802-04-09), אשר הורה על החזרת עניינה של המערערת לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן –הוועדה), וקבע כי על הוועדה ליתן למערערת הודעה מפורשת על כוונתה להפעיל לגביה את תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות) ולהפחית את נכותה, תוך מתן הזדמנות למערערת להגיב ולטעון בקשר לכך.

    

    

    

    

    

   הרקע לערעור:

2. המערערת נפגעה ביום 6.7.1992 בתאונת דרכים אשר הוכרה כתאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995.

3. ביום 23.7.1998 קבעה ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) למערערת נכות צמיתה בשיעור של 61%. בין היתר, נקבעה למערערת דרגת נכות בשיעור של 10% בגין הפגיעה בברך ימין, על פי סעיף 35(1)(ב) לרשימת הליקויים – ארטריטיס רבמטואידית ניוונית או מכל סוג אחר – קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות.

4. בחודש ינואר 2007 הגישה המערערת בקשה לדיון מחדש בשל החמרה במצבה, על פי תקנה 36 לתקנות.

5. בהחלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 3.5.2007 נקבע בין היתר כך:

   "הוועדה עיינה והשוותה בדיקתה דהיום עם בדיקת הוועדה שהתקיימה ב - 4/97, שבה נקבעו אחוזי הנכות כתוצאה מהשבר בעצם ירך ימין ובעצם עקב ימין. אז היה יישור בתנועות ברך ימין עם הגבלה קלה מאד בכיפוף, כאשר לא נמצאה הגבלה בתנועתיות הקרסול הימני. כיום באופן ברור קיימת הן הגבלה בתנועתיות הברך הימנית עם דלדול של שרירי הירך מימין עם נפיחות סינוביאלית. כמו כן הגבלה ניכרת בתנועתיות קרסול ימין עם דלדול שרירי ה.. מימין. אי לכך לדעת הוועדה קיימת החמרה הן לגבי הברך והן לגבי הקרסול מימין וקובעת: 10% לפי סעיף 48(3)(א), ועל ברך ימין בגלל הפיגור ביישור של 10 (מעלות); 10% לפי סעיף 48(2)(ו)II ו- 5% על ההגבלה בכיפוף לפי ס' 48(2)הII, וזאת בהפחתה של 10% לפי סעיף 35(1)(ב) על מצב קודם. מאחר והסיבה לאוסטרמוטריטיס החד צדדית הוא בשבר הסופראקונדולרי של עצם הירך שהוא המצב הקודם לאוסטרמוטריטיס הפחתת הנכות לפי סעיף 35(1)(ב) הינה מ- 10% הנכות לפי סעיף 48(2)(ו)II".