עב"ל 12561-07-12 מרדכי רוימי נ' המוסד לביטוח לאומי

השופטת לאה גליקסמן:

1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת חנה טרכטינגוט; בל 4125/09) שבו הוכרה מחלת המערער בכתפיו כפגיעה בעבודה, אולם לא הוכרה הפגיעה בעמוד שדרה צווארי כפגיעה בעבודה.

    

    

   הרקע לערעור וההליך בבית הדין האזורי:  

2. המערער הגיש תביעה להכרה בפגיעה בכתפיים ובצוואר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרו טראומה.

3. בשלב ראשון, הכריע בית הדין האזורי במחלוקת בין המערער לבין המוסד לביטוח לאומי אם הונחה תשתית עובדתית לעילת המיקרו טראומה.

4. בהחלטת בית הדין האזורי מיום 7.8.2011 קבע בית הדין האזורי כמפורט להלן:

   "אין חולק כי עבודת התובע הינה עבודה פיזית מאומצת ומגוונת.

   יחד עם זאת, בתוך העבודה ניתן לבודד מרכיב של עבודה על עמודי מתח גבוהים אשר מבוצעת באמצעות הידיים הנמצאות מעל גובה הכתפיים.

   אין לקבל את טענת הנתבע כי מרכיב זה נמשך כ- 10 דקות בלבד, שכן זמן זה מיוחס לטיפוס על העמודים. התובע העיד בצורה עקבית כי חלק ניכר מעבודתו מבוצע על העמודים כאשר ידיו למעלה. פעולות נוספות אשר מבצע התובע כאשר ידיו נמצאות מעל גובה הכתפיים הן קידוח תעלות חשמל, החלפת פלורוסנטים, שימוש במקדח.

   נכון הוא שלא כל התנועות המבוצעות על העמודים עם הידיים למעלה הן זהות במהותן, שכן הן כוללות קידוח, חיווט, החלפת פלורוסנטים וכד', אלא שהמשותף להן הוא שהן מבוצעות עם ידיים כלפי מעלה ויש בכך לטעמנו להוות תשתית למיקרוטראומה.

   משך העבודה עם ידיים למעלה בין שעה לשעתיים לכל עמוד, כאשר מספר העמודים משתנה בין 2 ל-4 כעולה מההודעה ועד ל- 10 עמודים כעולה מהעדות.

   לפיכך, התובע הוכיח כי מספר שעות ביום הוא מבצע את הפעולות המפורטות, כאשר ידיו למעלה. ולפיכך למרות ההפסקות בין עמוד לעמוד יש בכך להוות תשתית עובדתית למיקרו טראומה.