עב"ל 12087-08-11 מוראדי ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי

השופטת רונית רוזנפלד

פתח דבר

1.תביעתה של המערערת לתשלום קצבת זקנה עבור תקופה העולה על 12 חודשים בתכוף לפני מועד הגשת התביעה, נדחתה על ידי בית הדין האזורי, בהתבסס על הוראת סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (השופטת אריאלה גילצר-כץ ונציגי הציבור גב' הדסה שליסל ומר ויסאם עזאם; בל' 1250/08). לאחר מתן פסק הדין, תוקנה הוראת סעיף 296(ב) לחוק, באופן שהוארך משך התקופה בעדה תשולם קצבת זקנה בלתי מותנית, ל-48 חודשים שקדמו בתכוף למועד הגשת התביעה.

הערעור שלפנינו מתמקד בשאלה בדבר מועד תחולת התיקון לחוק, והאם הוא חל בנסיבות המקרה.

התשתית העובדתית

2.המערערת, גב' אקדס מוראדי, ילידת 1938, היא עקרת בית. המערערת הגיעה לגיל הזכאות לקצבת זקנה ביום 1.4.2003. ביום 17.7.2007 הגישה המערערת תביעה לקצבת זקנה. ביום 5.8.2007 אישר המוסד לביטוח לאומי את תביעתה של המערערת באופן שתשולם לה קצבת הזקנה בגין התקופה שהחל מיום 1.7.2006, שנה אחת שקדמה לחודש בו הוגשה התביעה. המוסד דחה את התביעה ככל שהיא מתייחסת לתקופה מיום 1.4.2003 ועד להגשת התביעה. זאת בהתאם להוראת סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי או החוק), כנוסחה במועד אישור התביעה.

3.המערער, מר בנימין מוראדי, הוא בעלה של המערערת. עד למועד בו הגישה המערערת את תביעתה לקצבת זקנה, קיבל המערער קצבת זקנה הכוללת תוספת תלויים בן זוג בגין המערערת. נוכח אישור תביעתה של המערערת לקצבת זקנה, חויב המערער להשיב למוסד לביטוח לאומי את סכומי התוספת לקצבת הזקנה שקיבל בעד המערערת במהלך השנה שקדמה לאישור תביעתה.

4.המערערים הגישו לבית הדין את תביעתם כנגד החלטות המוסד לביטוח לאומי. לטענתם, המערערת זכאית לתשלום מלוא הקצבה החל מיום הגעתה לגיל פרישה באפריל 2000. כמו כן טענו המערערים כנגד סכום החוב שנזקף לחובתם בגין תוספת תלויים ששולמה למערער במסגרת קצבת הזקנה.

פסק הדין של בית הדין האזורי

5.בפסק דינו עמד בית הדין האזורי על כך שתשלום קצבת זקנה מותנה בהגשת תביעה לקצבת זקנה. כל עוד לא הוגשה תביעה כזו, המוסד אינו חייב לשלם למבוטח קצבה. בית הדין עמד על הוראת סעיף 296 לחוק וקבע כי זו אינה מאפשרת למוסד לשלם למבוטח תשלום עבור תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו לחודש בו הוגשה התביעה. מאחר שהמערערת הגישה תביעתה לקצבת זקנה ביום 17.7.2007, היא זכאית לקצבת זקנה מחודש יולי 2006. בית הדין למד מהמסמכים שהונחו לפניו כי במהלך 12 החודשים שקדמו לחודש בו הוגשה התביעה, שולמה למערער תוספת תלויים "בן זוג" לקצבת זקנה בסך 869 ש"ח לחודש. משאושרה למערערת קצבת זקנה עבור אותה תקופה נשללה מהמערער הזכאות לתוספת, ומשכך, בדין הוא נדרש להשיב את סכום התוספת.

הערעור

6.את ערעורם הגישו המערערים בשלב ראשון, בעצמם, בלא שהיו מיוצגים על ידי עורך דין. בערעור שהגישו חזרו בעיקרו של דבר על טענותיהם כפי שנטענו בבית הדין האזורי. במסגרת דיון מוקדם בערעור שהתקיים לפני אב"ד, חברי הנשיא יגאל פליטמן, הופנו הצדדים אל הוראות חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 133), תשע"ב-2012 (להלן: החוק המתקן או התיקון), על פיו תוקנה הוראת סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי, באופן שהתקופה בעדה ניתן לשלם את קצבת הזקנה הועמדה על 48 חודשים בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה. במהלך הדיון הבהיר ב"כ המוסד לביטוח לאומי את עמדת המוסד לפיה הוראות החוק המתקן אינן חלות על נסיבות המקרה, נוכח מועד התחילה כפי שנקבע בו. משהתעוררה שאלת פרשנות בדבר מועד התחילה של החוק המתקן, הגישו הצדדים טיעוניהם בערעור, באופן שטענות המערערים, שבשלב זה החלו להיות מיוצגים על ידי בא כוחם עו"ד ליברמן, התמקדו בעניין זה בלבד.