עאסי נ' מועצה מקומית פסוטה

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

הצדדים השכילו לסיים את התיק במסגרת קדם משפט מורחב, אשר שימש דיון סופי ובמהלכו שמעתי את גרסת התובע ועד מטעמו ללא חקירות נגדיות ולאחר מכן סיכמו הצדדים בעל פה.

בנסיבות אלה ניתן בזה פטור מיתרת האגרה החלה.

גרסתו של התובע פשוטה. לטענתו של התובע בין השעה 19:30-20:00, כאשר מדובר בכביש הסמוך לביתו הוא ביקש לקנות סיגריות וכאשר עבר באותו כביש נפל כתוצאה מקיומו של בור ונגרם לו נזק גוף.

אומנם התובע לא טען לנכות ואולם היו שברים בצלעותיו.

בכתב התביעה ניסח התובע את נסיבות אירוע התאונה בסעיף 3 כדלקמן: "ביום 5.5.08, עת הלך מרשי בכביש שליד ביתו, רגלו נכנסה ו/או נתקעה במהמורה ו/או בור שבכביש והוא נפל וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף."

בהמשך בסעיף 4 מציין התובע, כי פנה לרופא משפחה רק למחרת בבוקר כשהוא התלונן על כאבים בחזה ומותן צד ימין ובהמשך התגלה, כי הוא שובר משברים בצלעות 9-10 עם תזוזה במהלכם נקבעו לו 55 ימי מחלה מיום 6.5.08-30.6.08.

בתצהירו של התובע, אשר הוגש לביהמ"ש ציין התובע ביחס לנסיבות האירוע כדלקמן (סעיפים 3-8): "ביום 5.5.08 אני ישבתי בפתח ביתי עם משפחתי ומר לאפי ג'וזין ואשתו. באותו ערב הייתי צריך לנסוע לעבודה בב"ש עם פאדי גדיש מכפר ירקא והוא היה צריך לבוא לקחת אותי בסביבות 20:00. קצת לפני השעה 20:00, שמתי לב שאין לי סיגריות אז רציתי לקפוץ למכולת לקנות לי סיגריות בדרך. יצאתי מהבית ואחרי כמה מטרים נתקלתי בבור שבכביש ונפלתי (מצורפות תמונות מקום התאונה). בכביש איפה שנפלתי אין תאורה."

כאשר פנה התובע לקבלת טיפול רפואי, יום לאחר האירוע אצל רופא המשפחה, ד"ר ג'אבור בלוט, צויין בסעיף "תלונות": "לאחר נפילה בכביש (לדבריו), החליק ונחבל בחזה ימין +מותן ימין."

בהמשך מצויין "בתעודות רפואיות":"נפל בכביש ונחבל."

עיניינו הרואות אפוא, כי בגרסתו הראשונית בפני רופא המשפחה צוין, כי סיבת הנפילה הינה:"החלקה".

התובע הסביר בביהמ"ש כי נפל ולא החליק ולטענתו הכיתוב בתיעוד הרפואי הינו טעות. לטענתו הייתה הנפילה כתוצאה מבור.

התובע ציין, כי פנה לראש המועצה בעל פה כשבועיים לאחר האירוע וכי התמונות אותן צירף לתיק ביהמ"ש צולמו על ידי צלם בשם חליב, זמן בלתי ידוע (עד שבוע) אחרי האירוע.

לטענתו המצב נשאר כפי שהוא.

התובע הביא לתמיכה בעדותו את קרוב משפחתו (נשוי לבת דודתו) מר לפיא ג'וזין שגם הגיש תצהיר. אין חולק וגם ג'זין העיד על כך, כי הנ"ל לא ראה את הנפילה של התובע בפועל אלא שמע את התובע צועק וקורא לו.

בתצהירו לא ציין כלל ג'וזין, כי ראה בור. אני מפנה לסעיף 4 לתצהירו: "שאלנו מה קרה, אמר שנתקל בבור, שנמצא בכביש ואז לקחנו אותו הביתה כשהוא מתפתל מכאבים." בסעיף 5 לתצהירו ציין: "אני זוכר כי בשעת נפילתו היה חושך וכי בכביש היו בורות ומהמורות ועד היום לא תוקנו."

עיינינו הרואות כי העד ג'וזין שהובא על ידי התובע, לא ראה כי התובע נחבל מבור וגם אם היה התובע בעת נפילתו בסמוך לאותן מהמורות, אין הדבר מצביע על קשר סיבתי הכרחי, כי נפגע מאותן מהמורות.

לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים בקדם המשפט, המסמכים שהוגשו לי וכן את התמונות אני נותן בזאת את פסיקתי: דין התביעה להידחות.

ראשית, התובע הוא הנושא בנטל הראייה, הוא זה שצריך לשכנע את ביהמ"ש על פי עודף מאזן ההסתברות, כי נפגע בנסיבות אותן ציין, במקום אותו ציין וכתוצאה מהמצאותו של מפגע כזה או אחר עליו הוא מצביע.