עאסי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ואח' - פסקדין

פסק דין

א.מבוא

1.החייב, יליד 1965, נשוי ואב לשני ילדים אך לטענתו פרוד מאישתו, הגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו פושט רגל ביום 23.11.2011.

2.ביום 19.12.2011 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 2,037,257 ₪ ל - 15 נושים. עו"ד מחאג'נה מונה כמנהל מיוחד בתיק זה.

3.בצו הכינוס חויב החייב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 800 ₪ ולהגיש דוחות דו חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו. מיד ובסמוך להוצאת צו הכינוס הגיש ב"כ החייב בקשה להפחתת התשלום החודשי לסך של 100 ₪ לאור מצבו הרפואי והעובדה שאינו עובד בגין מצב זה. בהעדר תגובה לבקשתו נעתר בית המשפט לבקשתו וצו התשלומים הועמד על סך של 100 ₪ החל מיום 1.3.2012.

צו התשלומים שב והועלה לסך של 400 ₪ החל מיום 1.2.2013 לאחר דיון שקוים במעמד הצדדים.

4.נכון למועד עריכת חוות דעת המנהל המיוחד ביום 4.12.2012 הוגשו כנגד החייב 8 תביעות חוב בסך 1,722,387 ₪.

5.החייב נחקר ביום 25.11.2011.

ב.גרסת החייב בנוגע להסתבכותו

1.החייב טוען כי הסתבכותו נובעת מכשלון עסקי של שני עסקים שניהל בשנות התשעים של המאה הקודמת.

2.החייב טען כי בין השנים 93-95 ניהל עסק לגידול עופות שלא צלח בשל מחלת עופות שפקדה את הלהקה שגידל.

עוד טען החייב כי לאחר מכן ניהל עסק של יצור שיש אשר כשל בשל תאונת עבודה שארעה לו בשנת 1997. נטען כי התאונה הותירה את החייב נכה ובשל פגיעה זו הוא אינו מסוגל לעבוד עד היום.

יאמר כבר עתה כי לאורך כל ההליך טען החייב כי אינו מסוגל להשתלב בעבודה בשל נכותו העומדת על סך 100%. טענה זו לא הוכחה ובהתאם למסמכים עדכניים מיום 29.5.2013 ומיום 31.7.2013 נכותו הצמיתה של החייב בגין פגיעתו בתאונת עבודה מיום 19.5.97, לאחר דיון בתביעת החייב להכרה בהחמרת מצב, במוסד לביטוח לאומי עומדת על סך של 28% נכות לצמיתות. זאת כאמור על פי קביעת ועדה רפואית מוסמכת של המוסד לביטוח לאומי.

3. עוד יצוין כי עד מועד כתיבת פסק דין זה לא ברור האם הגיש החייב תביעה לפיצוי על נזקיו בגין תאונת העבודה שארעה לו ביום 19.5.97 אם כן מתי ומה היו תוצאותיה ואם לא מדוע לא.

עניין זה משתלב עם טענות בעלי התפקיד כי לאורך כל ההליך החייב לא שיתף פעולה כנדרש, לא המציא מידע ומסמכים ולא מילא חובותיו בהליך.

4.החייב טוען כי התדרדרותו הכלכלית נובעת מן העובדה כי מיום אירוע תאונת העבודה התדרדר מצבו והוא לא היה מסוגל לשוב למעגל העבודה ובפועל משנת 1997 אינו עובד למחייתו. החייב טען כי התקיים רק מעזרת אישתו כל עוד זו ניתנה לו ובני הזוג לא נפרדו וכיום הוא מתקיים מעזרת בני משפחה.

5.החייב טוען כי בשל התדרדרות מצבו חיי נישואיו התפרקו אם כי בשל השתייכותו לדת הקתולית הוא ואישתו לא התגרשו. החייב טוען כי אישתו וילדיו נותרו להתגורר בבית המשפחה ואילו הוא חי בדירת חדר קטנה השייכת לאחותו. אשת החייב עובדת כמורה.

6.בחקירתו טען החייב כי אינו זכאי לגמלה כלשהי מן המוסד לביטוח לאומי לרבות לא להבטחת הכנסה בשל הכנסת אשתו המחושבת כהכנסתו. החייב לא הציג פניות שלו למוסד לביטוח לאומי ותוצאות הטיפול בהן.

7.במהלך חקירת החייב אצל המנהל המיוחד הוברר כי החייב הורשע בפלילים בביצוע עבירה של חטיפה, תקיפה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע. מדובר באירוע מיום 16.8.93 עת החייב ואחיו שימשו על פי אמור בהכרעת הדין בת.פ. 186/96 בבית המשפט המחוזי בירושלים (להלן: "פסק הדין") בעלים של חברת שמירה.

8.בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת פרוקציה בבית המשפט המחוזי, הורשע החייב ביום 9.2.1999 בעבירות המיוחסות לו. בהתאם למידע שנמסר על ידי המנהל המיוחד חויב החייב בתשלום פיצוי למתלונן אשר טרם שולם. בגין כך הגיש המתלונן תביעת חוב מהווה חלק מתביעות החוב בתיק זה.