עאמר ואח' נ' חרבאוי - פסקדין

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה ביום 27.3.12, ותגובת המשיבים, המתנגדים לביטולו של פסק הדין.

המבקש מעלה שורה של טענות פרוצדוראליות, אשר אינני מוצאת מקום להידרש להן. עיקרו של דבר, אין חולק כי המבקש היה מודע לכך שהוגש נגדו כתב תביעה, ואף היה מודע לכך שנקבע דיון בבקשה למתן צו מניעה זמני, כאשר לטענת המבקש אחר לדיון, אך הגיע לביהמ"ש באותו יום. למרות מודעות ברורה של המבקש להתנהלות ההליך נגדו (לכל הפחות מיום 17.1.12, עת התייצב באיחור לדיון בפני כב' השופט א. בולוס), לא טרח להגיש כתב הגנה, אלא ישב בחיבוק ידיים עד אשר ניתן נגדו פסק דין, וכעת הוא עותר לביטולו.

מעיון בכתב התביעה ובתצהירו של המבקש עולה, כי המבקש והמשיבים הינם שותפים בשתי חלקות מקרקעין, כאשר לטענת המשיבים, המבקש החל לבצע פעולות חפירה, עקירת עצים ויישור שטח, ללא הסכמת יתר השותפים, ואילו לטענת המבקש, מדובר בחלקה שלה 76 שותפים, והאזור שבמחלוקת – 95 מ"ר בלבד – נטוע עצי זית שנשתלו על ידי אביו המנוח של המבקש, אשר עיבד את הקרקע. לטענת המבקש, לא גרם נזק כל שהוא לאותה חלקה, אלא אך ביקש להשביחה ולמנוע הידרדרות אבנים וסלעים.

כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

במקרה דנן עוסקים אנו בבקשה לביטול על פי שיקול דעת ביהמ"ש, ונראה כי הפעלת שיקול דעת זה מחייבת ביטולו של פסק הדין, ובירור העובדות להווייתן בהליך משפטי מלא.

יחד עם זאת, ראוי כי המבקש יחוייב בהוצאות המשיבים, שכן ברשלנותו לא דאג להגיש כתב הגנה, אף על פי שידע היטב אודות התביעה.

לאור האמור, פסק הדין מיום 27.3.12 – מבוטל.

על המבקש להגיש כתב הגנתו במועד.

אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיבים, בסך 2,500 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום, וללא קשר להמשך ההליך המשפטי.

לאור ביטולו של פסק הדין יעמוד שוב על כנו צו המניעה הזמני, שניתן על ידי כב' השופט בולוס ביום 3.1.12 (ובהמשך – ביום 17.1.12).

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: