עאזם נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על גזר דינו של בימ"ש קמא בתיק מספר 1222-09-11 מיום 7.9.11 (כב' השופטת מגי כהן).

כנגד המערער הוגש כתב אישום לפיו נסע ביום 12.8.11 ללא רישיון נהיגה תקף בניגוד לסעיף 10 (א) לתקנות התעבורה.

הודעה על הדיון נמסרה למערער ביד ביחד עם כתב האישום (הדוח).

המערער לא התייצב לדינו וביום 7.9.11 נידון לקנס בשיעור 2,500 ₪ וכן לפסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 9 חודשים וכן פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים.

בקשה שהגיש המערער לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו נדחתה. בית המשפט קמא קבע שבתאריך ביצוע העבירה לא היה למערער רישיון נהיגה בתוקף וגם בעת שהוגשה הבקשה לא היה לו רישיון בתוקף, אין להביא בחשבון את התקופה שבה המערער נהג כשלרשותו רישיון זמני ומאחר שהרישיון הקבוע פקע בינואר 2009 המצב המשפטי הוא שהמערער נהג שנתיים ושבעה חודשים כאשר אין לו רישיון נהיגה בתוקף.

כאמור, לא הוגש ערעור על החלטת בית המשפט קמא שלא לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר והערעור מופנה רק כלפי העונש, כאשר בימ"ש שלערעור מתבקש להתערב בעונש.

ב"כ המדינה המציאה גיליון תעבורתי ממנו עולה כי למערער רישיון משנת 81 לרכב פרטי, למשאית משנת 2002 ולאוטובוס משנת 1988 .

לחובת המערער 84 הרשעות תחבורתיות קודמות וביניהן עבירות חמורות כגון עבירות מהירות, סטייה לעקיפה בצומת, מספר עבירות של מהירות מופרזת, מספר עבירות של נהיגה באור אדום, עקיפה כשהדרך לא פנויה.

היה על המערער להתייצב לדיון בפני בימ"ש קמא ומשלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו.

בר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14.8.05) ע"י כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז), התייחס כב' הנשיא לתופעת אי ההתייצבות למשפטי תעבורה וקבע:

"זכותו של נאשם היא כי יוזמן כדין וכי תינתן לו האפשרות להיות נוכח במשפט, במועד שנקבע, אם יבחר בכך.

משקיבל הנאשם את ההודעה על מועד המשפט, ניתנה לו בכך ההזדמנות הנאותה שיהיה לו, כדברי הסנגור המלומד, יומו בבית המשפט. אם שכח את מועד המשפט אין לו אלא להלין על עצמו. השיכחה אינה אלא אחת מן הצורות של חוסר תשומת הלב, או של הרשלנות וערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות. מערכת המשפט חייבת לשאוף לכך כי המשפטים יתנהלו כסידרם ובמועד שנקבע להם מעיקרו וכי לא יתפתח או יתרחב הנוהג של דחיות מיותרות או של דיון כפול ללא צורך שיש בהן כדי להעמיס על קופת הציבור בכלל, ועל בית המשפט בפרט ... מי ששכח, ישא בתוצאות שכחתו ולא הציבור בכלל ובתי המשפט בפרט".

היה על המערער להתייצב לדיון ולטעון את טענותיו בפני בימ"ש קמא לפחות לעניין העונש והוא בחר להתעלם מהזמנה לדין ולא התייצב לדיון כך שניתן פסק דין בהיעדרו.

בנסיבות העניין אינני סבור ששגה בימ"ש קמא כאשר גזר את דינו של המערער אשר הביא בחשבון את מהות העבירה ואת תקופת הפקיעה.

בימ"ש קמא לא התייחס לגיליון ההרשעות הקודמות אך כפי שהוסבר לעיל לא היה בגיליון כדי להקל את דינו.

אשר על כן, לא נפלה שגגה בגזר דינו של בימ"ש קמא ואני דוחה את הערעור .

הערעור נדחה אפוא.

ניתן והודע היום כ' טבת תשע"ב, 15/01/2012 במעמד הנוכחים.

אחיקם סטולר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: