ע"ר 9515-06-14 אבו ג'אנם ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

1.המבקשים הגישו הודעת ערעור (צריך להיות בקשה למתן רשות ערעור) על החלטתו מיום 20.5.14, של כב' רשם ההוצאה לפועל שרון קרן בתיק הוצל"פ מספר 01-65220-08-6 ובתיק מספר 01-65216-08-5, בהן דחה הבקשה לבטל את הליך הפינוי וקבע כי הפינוי יתקיים במועדו.

2.שני תיקי ההוצל"פ עניינם זהה שכן מדובר ביחידת מגורים אחת בבניין אחד, דירת האם, מבקשת 3 ודירת בנה ואשתו מבקשים 1 ו-2.

בהחלטתו קבע הרשם כי מאחר ושטר המשכון נחתם בתאריך 12.9.95, הרי שתיקון 29 לחוק ההוצל"פ לא חל ואין המבקשים זכאים לדיור חלוף.

כן מציין הרשם כי המבקשים עומדים בהתחייבויותיהם לתשלום החוב, למרות הסדרים והחלטות הוועדה הבינמשרדית.

3.כן מציין הרשם כי כל טענה שיש למבקשים בדבר תוקפו של המשכון, מסיבה זו או אחרת, אינה בסמכות רשם ההוצאה לפועל ודינה להידחות.

בנוסף מקבל הרשם את עמדתו של כונס הנכסים כי הדירה הינה ברת מימוש, ואין לפסול מראש את ההליך בטענה של העדר יעילות ותפקידו של רשם ההוצאה לפועל לדאוג למימוש בכל האמצעים האפשריים כדי לפרוע את החוב.

4.בבקשה שבפניי מתארים המבקשים את מצבם הכלכלי והמשפחתי הקשה והמצוקות בהן הם שרויים.

באשר לזכות לדיור חלוף מפנים המבקשים לסעיף 38 לחוק הקובע זכותו של חייב בעת מימוש דירת המגורים שלו לדיור חלוף ובהתאם לסעיף 56 (ד) חלה ההוראה לדיור חלוף גם לגבי משכנתא או משכון שנחתמו לפני כניסתו לתוקף של תיקון 29 לחוק.

לרשם ההוצאה לפועל סמכות להחליט בטענת חייב הטוען לדיור חלוף כי לא הוסבר לו או לא הבין מהותו של הוויתור על דיור חלוף למרות שחתם על וויתור ועליו הנטל להוכיח טענתו וזכות זו נשללה מהמבקשים שכן לא התקיים דיון בטענתם.

בנוסף מפנים המבקשים לפסיקה הקובעת שאין בוויתור של לווה כדי לחייב את בני המשפחה האחרים המתגוררים בדירה והדבר אמור גם לגבי חוזים שנחתמו לפני מועד כניסתו לתוקף של תיקון 29.

5.בתגובתו טוען המשיב כי המבקשים לא צרפו לערעורם תצהיר, כדרישת התקנות ודי בכך כדי לדחות הערעור על הסף.

באשר לטענת המבקשים כי סעיף הוויתור לא הוסבר להם עת חתמו על החוזה ולכן זכאים לדיור חלוף, טענה זו לא נטענה על ידם בפני רשם ההוצאה לפועל, הגם שטענו כי מגיע להם דיור חלוף לא פרטו הטענה ולא נימקו, כפי שעושים בערעור.

ככל שנטענו טענות חדשות היה מקום לתמוך אותן בתצהיר שכן מדובר בטיעונים עובדתיים.