ע"ר 7383-10-15

1.לפנינו ערעור על שתי החלטות כב' הרשם שביון, מיום 6.10.15 ומיום 7.10.15, אשר קבע דיון לשמיעה מוקדמת של עדות המערער (התובע) ביום 13.10.15 ודחה בקשה בהולה לקביעת מועד לשמיעת עדות מוקדמת של המערער, עוד היום וטרם עזיבתו את הארץ.

2.בהחלטה מיום 6.10.15, שניתנה ביום בו הוגשה בקשת המערער, נקבע כי "לא ניתן להיעתר לבקשה לקביעת עדות מוקדמת במועד שחל יום אחד בלבד מיום הגשת הבקשה ומתן ההחלטה, שכן גם לנתבעת הזכות להיערך כראוי לטענות התובע ולחקירתו במסגרת עדות מוקדמת. פרק זמן שכזה אינו מאפשר לנתבעת למצות את זכותה כאמור".

בהחלטה מהיום נקבע כי "התובע לא הצביע על נסיבות חדשות המצדיקות עיון מחודש בהחלטה. זאת ועוד, התובע לא צרף כל תצהיר בתמיכה בבקשה ואף לא הבהיר מדוע לא יוכל לנסות לדחות את מועד הטיסה". עוד ציין הרשם כי "מדובר בתביעה בסכום ניכר על סך 152,298 ₪ הכוללת רכיבי תביעה רבים ואף הנתבעת זכאית לקבל את יומה בבית הדין ולהיערך כראוי לדיון".

3.להשלמת התמונה יש להבהיר כי בכתב התביעה נטען כי המערער עבד אצל המשיבה עד שנת 2011. התביעה לבית הדין הוגשה ביוני 2014 ובסוף חודש ספטמבר שנה זו, אך לפני שבועות ספורים, התקיימה ישיבת קד"מ שלישית בפני כב' הרשמת חסון זכריה (אליה התובע לא התייצב).

4.לאחר שעיינו בהחלטות הרשם שביון, בבקשות שעמדו בפניו ובהודעת הערעור, אנו סבורים כי דין הערעור להידחות, אף ללא קבלת עמדת המשיבה. להלן יפורטו הנימוקים למסקנה זו.

א.ככלל, ערכאת ערעור לא תמהר להתערב בהחלטות דיוניות של הערכאה קמא (דב"ע 97 /3-398 ג'י. טי. אי. בי. תקשורת (1991) בע"מ - קרוגליאק, פד"ע לא 269, 277 (1998)).

ב.הבקשות הוגשו ללא תצהיר תומך. בנוסף, צורף צילום בלתי קריא כלל של כרטיס טיסה ולא צוין מהו המועד שבו הכרטיס ניתן בידי המערער ומתי נודע לו על הטיסה מחר.

הבקשה הראשונה לא נומקה כלל, למעט טענה כי המערער עומד לעזוב את ישראל ביום 8.10.15 ומצוי בידיו כרטיס טיסה.

בבקשה השניה הובאו הסבר עובדתי (שאינו נתמך בתצהיר) ולפיו כרטיס הטיסה נמסר לתובע רק ביום חמישי, כי המערער אינו יכול לבטל או לדחות את הטיסה וכי אם יחליט לא לטוס, יאבד את הכרטיס ואת אשרת הכניסה שקיבל משגרירות אריתריאה ויאלץ לשהות במתקן חולות. כאמור, מדובר בהסבר שאינו נתמך בתצהיר.