ע"ר 67097-03-15 בלאי אמאווא'ייש נ' הראשון בניקיון בע"מ

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתו של רשם בית הדין, השופט כאמל אבו קאעוד מיום 30.12.2015 בתיק ע"ע 53640-10-14, שבה נדחתה בקשתה של המבקשת להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (סע"ש 1989-11-11).

2. בפסק דינו של בית הדין האזורי נקבע כי על המשיבה היה לקבל את המבקשת לעבודה בתום חופשת הלידה, ומשלא עשתה כן היא חויבה בתשלום פיצויי פיטורים בסך של 4,491 ₪, שכר עבודה בעד "התקופה המוגנת" על פי הוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 בעד 60 יום, וכן חלף הודעה מוקדמת בסך כולל של 11,550 ₪. בית הדין האזורי קבע כי כיוון שהוצג בבית הדין תלוש משכורת אחד, יחושב הפיצוי על בסיס שכר מינימום, שעמד בתקופה הרלוונטית על סך של 3,850 ₪.

    

   ההליכים בתיק ע"ע 53640-10-15:

3. כפי העולה מהחלטת הרשם, פסק דינו של בית הדין האזורי נמסר לב"כ המבקשת ביום 17.7.2014, במהלך פגרת קיץ. נוכח האמור, המועד האחרון להגשת ערעור היה יום 30.9.2014. כתב הערעור הוגש ביום 6.11.2014.

4. הבקשה להארכת מועד נדחתה, מנימוקים אלה: נדחתה טענת ב"כ המבקשת כי יש להחיל את הוראות סדר הדין הפלילי, כך שהמועד להגשת ערעור הוא 45 יום ממועד המצאת פסק הדין; נדחתה טענת ב"כ המבקשת כי המועד הקובע הוא מועד משלוח הודעת הערעור בדואר ולא מועד קבלת הערעור בבית הדין; נדחתה טענת ב"כ המבקשת כי המצב הביטחוני ששרר בארץ בעקבות מבצע "צוק איתן" הוא בגדר "טעם מיוחד", נוכח העובדה שהפסקת האש האחרונה נכנסה לתוקף כבר ביום 17.8.2014, לפני שהחל מניין הימים להגשת ערעור; עומס עבודה שנוצר בעקבות "חגי תשרי" אינו מוכר כ"טעם מיוחד" להארכת מועד.

5. בנוסף, קבע הרשם כי סיכויי הערעור נמוכים, מנימוקים אלה: אין בסיס לטענת המבקשת כי יש לכלול ב"שכר" לצורך פיצויי פיטורים גם סכומים ששולמו בגין חופשה והבראה; אין בסיס בדין לטענות המבקשת שלפיהן היה על בית הדין האזורי לפסוק לטובתה פיצוי בשיעור של "300 ימים" או "לפחות 160 ימים" בגין התקופה המוגנת, במיוחד בשים לב שתביעתה הייתה לפיצויי פיטורים בלבד; נוכח העובדה שהוצג תלוש משכורת אחד, ממנו עלה כי שכרה השעתי של המבקשת עמד על גובה שכר המינימום אותה עת, אין בסיס גם לטענות המבקשת בעניין זה.

6. יש לציין, כי ביום 3.12.2014 הגישה ב"כ המבקשת בקשה כי הרשם כי יפסול עצמו מלדון בהליך, בנימוק ש"הרשם .. כתב מילים ושלח לב"כ המערערת, כאלה מלים אין לכתוב בהחלטות בתי הדין ובתי המשפט.."; "עד היום לא התקבלה כל התנצלות, הסבר על תקלה, פליטת קולמוס או פסלות". ב"כ המבקשת סיכמה את בקשתה כך: "אבקש הסבר או התנצלות ולא מבוקשת פסלות הרשם בגין הסיבה הנ"ל ו/או סיבות נוספות". בקשה זו נדחתה בהחלטה מאותו יום. למרות האמור, חזרה ב"כ המבקשת על בקשתה כי הרשם יפסול עצמו מלדון בהליך גם בתגובתה לבקשה להארכת מועד (סעיפים 10 ו- 12 להחלטת הרשם).

7. ביום 3.3.2015 הגישה ב"כ המבקשת בקשה לקבוע את תיק ע"ע 53640-10-14 לדיון, תוך שציינה כי "במועד אגיש את כל הבקשות הנדרשות כגון בקשה לפטור מאגרה, הארכת מועד אם יש צורך בהן וכו' " . עוד הוסיפה כי "סדר דין עבודה אמור להתנהל ע"י דיון בעל פה, כפי שמתנהל סדר דין פלילי ולא באמצעות התכתבויות אין סופיות, וזאת על פי פסיקתה של הנשיאה אגרנט". בהודעת מזכירות מיום 10.3.2015 הובהר לב"כ המבקשת כי התיק נסגר ואין מקום להגיש בקשות נוספות בתיק זה.

   הליך הערעור על החלטת הרשם: