מערערת נ' פואד ואח'

1. המערערת הגישה תביעה (ת"א 29885-11-15) לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן חוק פלת"ד). היא ביקשה מינוי מומחים רפואיים בתחומים רבים: אורתופדיה, נוירולוגיה, פלסטיקה, אף אוזן גרון, רפואה פנימית, פה ולסת, פרוקטולוגיה ואורולוגיה. כבוד הרשם מינה מומחים בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה, הפה והלסת והפסיכיאטריה. הבקשה למינוי שאר המומחים נדחתה בהיעדר ראשית ראיה למינוי המומחה. התובעת ערערה נגד החלטת כבוד הרשם שלא למנות מומחה בתחום הפרוקטולוגיה בלבד.

טענות הצדדים

2. לטענת המערערת, טעה כבוד הרשם כשקבע שאין ראשית ראיה למינוי המבוקש. המערערת מפנה את בית המשפט לאותם המסמכים שעמדו בפני כבוד הרשם ומהם עולה כי שליטתה של המערערת בסוגריה היתה חלקית כבר בסמוך למועד התאונה. כך למשל, כבר במסמך סיכום האשפוז צוין כי "שבוע לפני שחרורה הופיעה דחיפות במתן צואה, בריחת צואה בכמות קטנה. החולה דיווחה על התופעה יומיים לפני שחרורה, לא בוצע בירור". המערערת מציינת כי התיעוד מצביע על תלונות עקביות ואף על בירור שהוחל וטרם הסתיים. בין השאר, היא צירפה מסמך שנערך ביום 28.12.15 בידי ד"ר ערן פסטר מהמכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי בני ציון. על פי האמור במסמך, המערערת מתלוננת על חוסר שליטה בסוגרים, על עצירות מרובות ולסירוגין על עצירות במתן צואה. מהמסמך עולה כי המערערת נבדקה על ידי כירורג. דומה שמקור הבעיה אינו חד משמעי ובסעיף המלצות, מציין ד"ר פסטר כי יש להמשיך ולערוך בדיקות נוספות לשם שלילת בעיה במערכת העיכול אך גם בשלמות השרירים של הסוגרים.

3. המערערת המציאה תיעוד רפואי רב שנערך במסגרת ההליכים במוסד לביטוח לאומי (אגף נכות כללית), שם לטענתה נקבעה לה נכות נפרדת עבור אי שליטה בסוגרים. המשיבה טוענת שאין להזקק לתיעוד רפואי כזה במסגרת תביעה לפי חוק פלת"ד (שהרי נכות כללית נקבעת בלי שנבדק הקשר הסיבתי בין הנכות לאירוע ספציפי כלשהו), ואף אין להציגו בפני המומחה שימונה מטעם בית המשפט, ככל שימונה. טענה זו של המשיבה מוצדקת. המערערת צירפה בערעור תיועד רפואי שלא עמד בפני כבוד הרשם בבואו להכריע בבקשת המינוי. דומה שחלקו עמד בפני ד"ר פסטר בזמן הבדיקה מיום 28.12.15 ו אוזכר במסמך שנערך על ידו. המשיבה מתנגדת להוספת מסמכים חדשים בשלב הערעור. היא כנראה צודקת מבחינה דיונית , אך למעשה מצאתי שניתן להכריע בערעור גם בהסתמך על המסמכים שעמדו לעיני כב' הרשם.

4. המשיבה טוענת שאין להתערב בהחלטת כבוד הרשם. לטענתה, לא מן הנמנע שנכותה של המערערת בתחום הפרוקטולוגיה, ככל שישנה, נובעת מפגיעותיה אשר מצויות בתחום המומחיות של אחד מהמומחים האחרים שכבר מונה אם בתחום האורתופדי ואם בתחום הפסיכיאטרי. כך למשל, קיים סיכוי סביר ששליטתה של המערערת בסוגרים נפגעה כתוצאה מהמשלשלים שניתנו לה ומקורה בכלל בפעולת המעיים. מנגד, המשיבה עצמה מצטטת בתשובתה מסמך אשר בו מצוין בפירוש כי השליטה על הסוגרים הופיעה ללא שינוי בפעולת המעיים. המשיבה מציינת גם שהבירור הרפואי בעניינה של המערערת טרם הסתיים אך דבר אחד בטוח, שסיבה אורגנית לנכות הנטענת לא נמצאה עד כה.

הכרעה

5. אין חולק על כי קיים תיעוד רב על כך שלמערערת קושי בשליטה על הסוגרים, תופעה אשר כנראה מצדיקה קביעת דרגת נכות. הרופאים שטיפלו במערערת בזמן אמת סברו שיש לקשור את התופעה לתאונת הדרכים שבגינה הוגשה תביעה זו. די בכל זה על מנת לחייב מינוי מומחה רפואי שיבחן את הענין. איני סבור שמומחים בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה או הפסיכיאטריה מוסמכים להביע דעה הנוגעת לגורם הגופני (אם קיים) לנכות האמורה. יתכן שכל או מקצת מומחים אלה ידרשו לענין אגב בירור בעיות שבתחומי עיסוקם, אך הדבר אינו יכול להיות תחליף למתן חוות-דעת על-ידי מומחה מתאים לענין. מומחה זה הוא בתחום הפרוקטולוגיה. אשר על כן, הערעור מתקבל. התיק יוחזר לטיפולו של כבוד הרשם אשר ימנה מומחה בתחום הפרוקטולוגיה.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ו, 25 מאי 2016, בהעדר הצדדים.