ע"ר 48615-05-15

לפני ערעור על החלטת כב' הרשמת, ע' כהן, שלא לפטור את המערער מתשלום אגרה. עניינה של ההחלטה תביעה שהגיש המערער כנגד המשיבה מס' 1 בסכום של 20 מיליון ₪ (ת.א. 43700-01-15).

כמפורט בהחלטה מושא הערעור תביעתו של המערער נשענת על טענתו להלנת כספי פיצויים ופנסיה בסך של 196,526 ₪ אשר לא שולמו לו בעת פרישתו מעבודתו ברשות המסים בשנת 1981. הליך שניהל המערער בבית הדין האזורי לעבודה (סע"ש 58449-12-13) בכל הנוגע לשלילת זכויותיו נדחה על הסף לאחר שטענת התיישנות של המשיבה מס' 1 התקבלה. ערעור שהגיש המערער על החלטה זו נמחק לפי המלצת בית הדין הארצי לעבודה. הטענה המועלית במסגרת התביעה האזרחית היא לתרמית שנעשתה כלפי המערער והתגלתה רק בעת הדיון בבית הדין לעבודה.

כב' הרשמת, שעל החלטתה, מוגש ערעור זה מצאה כי טענת התרמית שהעלה המערער היא כללית, מבוססת על השערות וספק אם ניתן להוכיחה. גם באשר לגובה הפיצוי היא ציינה כי המערער לא פרט את החישוב שעליו מבוסס סכום התביעה בהינתן שהסכום שנגזל ממנו לכאורה, כשהוא משוערך, אינו עולה על מאות אלפי שקלים. הרשמת מצאה אפוא את עילת התביעה כקלושה ואת הסכום הנתבע כבלתי סביר ודחתה את בקשה לפטור.

בערעור מלין המערער על קביעה זו ולמעשה חוזר על טענותיו כלפי התנהלות המשיבה כלפיו. הוא מצביע על מצוקה כלכלית קשה שנוצרה בעטיה של המשיבה ולדידו יש לאפשר לו לברר את התביעה. לסיכומיו מצרף המערער מכתבי הערכה על תפקודו במהלך עבודתו. המשיבה טוענת כי יש לדחות את הערעור ותומכת בהחלטת כב' הרשמת.

לאחר שעיינתי בהחלטת כב' הרשמת, בכתב התביעה וכן בטיעוני הצדדים לפני הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. החלטת כב' הרשמת מקובלת עלי מטעמיה ואין לי אלא לאמץ את הנימוקים להחלטתה כחלק מפסק דין זה. אוסיף בקצרה כי אין להלום הגשת תביעה בסכום של 20 מיליון ₪ שאין כל קשר בינו לבין ההפסד הבסיסי שבגינו מוגשת התביעה ודי בכך כדי להצביע על סיכויי ההליך. עוד יש להוסיף כי האופן בו נוסח כתב התביעה אינו מאפשר לדלות ממנו באופן ברור את עילת התביעה ועמדת הרשמת באשר לסיכויי הוכחת עילת התרמית מבוססת על מה שהונח לפניה.

בשולי הדברים אציין כי, דחיית הבקשה לפטור אינה מונעת מהמערער להגיש תביעה אחרת. הדעת נותנת כי התאמת סכום התביעה לנזק האפשרי תביא להגשתה לבית משפט השלום, בסכום שיהלום את הנזק הנטען. עוד ניכר כי פנייה לייעוץ משפטי תוכל לסייע למערער להעריך בצורה טובה יותר את סיכויי ההליך, למקד את הטענות ולהגיש תביעה שסיכוייה גבוהים יותר – ככל שהדבר ניתן בהתחשב בנסיבות ובפרק הזמן הרב שחלף.

הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ה, 02 יולי 2015, בהעדר הצדדים.