ע"ר 46099-09-14 בוטל נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

לאחר עיון בבקשה ובתגובה אני סבורה שאין מקום לקבוע דיון וניתן לתת החלטה על יסוד הבקשה והתגובה.

בפני בקשה למתן רשות ערעור, על החלטת כב' הרשם אריה ביטון, מיום 4.9.14, אשר דחה את בקשת המבקש להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר.

המבקש טוען בבקשתו, כי הפרוצדורה אינה מיטת סדום, וכי הוא בן 86, ומנוהל כנגדו הליך הוצאה לפועל, שלא כדין, על יסוד פס"ד שניתן בהעדר כשיש בפיו טענות הגנה כבדות משקל כנגד התביעה, וממילא כנגד פס"ד.

המבקש טוען, כי למרות האיחור לכאורה בהגשת הבקשה, במשך שלוש שנים, הרי היה מקום להורות על הארכת המועד להגשת בקשתו, לנוכח טענות ההגנה שבפיו.

מעיון בהחלטת כב' הרשם, עולה, כי הנימוק היחידי שעמד בפני כב' הרשם, היה, כי המבקש הגיש בעבר בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר, הבקשה נדונה ונדחתה לאחר דיון, וכי כעת מוגשת בקשה חדשה על יסוד נימוקים אחרים לביטולו של אותו פס"ד.

למקרא החלטת כב' הרשם, הוריתי למבקש להמציא אסמכתא משפטית המבססת את זכותו של בעל דין, לשוב ולעתור לביטולו של פס"ד שניתן בהעדר, לאחר שהוגשה בקשה לביטולו, ולאחר שבקשה כזו נדונה ונדחתה.

המבקש לא המציא אסמכתא, אלא חזר על טענותיו כי הפרוצדורה אינה מיטת סדום.

הבקשה הועברה לתגובת המשיב שהתנגד לבקשה וטען כי עיקרון סופיות הדיון מחייב את דחיית הבר"ע.

"לא אחת נאמר בפסיקה כי הפרוצדורה אינה מיטת סדום. אולם, גם נאמר שהפרוצדורה אינה מזרן שאין חפץ בו, שניתן להשליכו כלאחר יד" (ראה רעא 2033/07 אלמה קוטישטיאנו נ' ישראל אברבך, פורסם בנבו).

זאת ועוד, עקרון סופיות ההליך, מחייב, כי צד להליך משפטי, יביא את מלוא טענותיו כמקשה אחת ולא שיעורין שיעורין.