ע"ר 44594-04-15 לשצינסקי נ' יוסי ספיישל בע"מ

לפנינו ערעורה של הגב' אינה לשצינסקי (להלן – המערערת), על פסק דינו של בית דין זה (הרשמת מירי שי-גרינברג; תיק 36878-06-13) מיום 6/4/2015, שבו נדחה החלק הארי של תביעת המערערת כנגד מעסיקתה לשעבר, חברת יוסי ספיישל בע"מ (להלן – המשיבה).

רקע כללי

1.המשיבה היא חברה שעיסוקה בין היתר, באספקת שירותי ניקיון ואחזקת מבנים.

2.המערערת התקבלה לעבודתה במשיבה ביום 2/6/2002, והועסקה כעובדת ניקיון על בסיס שכר שעתי ובהיקף משרה חלקי בניקיון משרדים שונים בטירת הכרמל, עד להתפטרותה בסוף חודש מאי 2013.

3.לא היה חולק כי על יחסי העבודה בין הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף מפעלי הניקיון והתחזוקה מיום 1/11/1979.

4.במהלך שני חודשי העבודה האחרונים של המערערת במשיבה (מחודש מרץ ועד מאי 2013) התנהלה בין הצדדים התכתבות ענפה במסגרתה הודיעה המערערת על כוונתה להתפטר בשל טענתה לצמצום בשעות עבודתה. מנגד, טענה המשיבה במכתביה כי ברצונה וביכולתה לספק למערערת עבודה באתרים אחרים, אך המערערת דחתה ללא הצדק את כל ההצעות שהוצעו לה.

5.בסופו של דבר התפטרה המערערת מעבודתה במשיבה והתפטרותה נכנסה לתוקף ביום 30/5/2013.

התביעה ופסק דינה של הרשמת

6.לטענת המערערת בכתב התביעה משוא הערעור, היא התפטרה מעבודתה מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שבהן אין לדרוש ממנה כי תמשיך בעבודתה, ועל כן היא זכאית לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים).

בנוסף, טענה המערערת, כי במהלך תקופת עבודתה וסיומה, נפגעו זכויות נוספות שלה בקשר עם עבודתה.

7.אי לכך, במסגרת תביעתה מושא הערעור, עתרה המערערת לחיוב המשיבה בתשלום הזכויות הבאות:

א.יתרת דמי הבראה עבור שנתיים אחרונות 1,077 ₪.